פרופ' (אמריטי.) יעקב לנסקי ז"ל הלך לעולמו עם פתיחת שנת הלימודים תשע"ג, נולד ב- 1929.

סיפורו האישי מגולל את סיפור העם היהודי. סב סבו מצד אמו היה כותב הרומנים הראשון של תקופת התחייה, אברהם מאפו. ילדותו בכפר פולני, שבו נהנה מן הטבע ומהתבוננות בדבורים שגידל בעל הבית שלהם, דרך החיים בגטו ורשה, אביו היה הרופא של גיטו ורשה, העלייה ארצה, הפלמ"ח, הלימודים , המשפחה וזכייה בפרסים על מחקריו בתחום הדבורים והדבש.

החל לימודיו כנער בבית הספר החקלאי בנהלל ואח"כ עבר למקוה ישראל , במלחמת השחרור 1948 התנדב ינק (כך נקרא בפי כל) לגדוד השישי של חטיבת הראל. כשחזר ב- 1949 למקוה ישראל זכה ללמוד אצל יצחק פרמן שהיה המורה הידוע לגידול דבורים. בתחילת שנות ה- 50 עבד ינק בחווה של רחל ינאית בן צבי בתלפיות ובעין כרם, עבד כמדריך במחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית ורכש ניסיון כמדריך בממשק מכוורות. גידול הדבורים בארץ היה מבוסס באותה עת על ידע אירופאי שלא תאם את האקלים והסביבה בארץ, יעקב יצא ללימודים בפקולטה לחקלאות ברחובות. במהלך עבודת הדוקטורט הוענקה לינק מלגת השתלמות מממשלת צרפת במכון פסטר בפריז, שם למד צרפתית וספג את תרבותה.

ב-1963 סיים את עבודת הדוקטורט בנושא "טרמורגולציה של דבורים בתנאי ישראל" והשתלם אח"כ במכון ויצמן למדע אצל פרופ' מיכאל סלע. את הפוסט-דוקטורט עשה ב- 1966 אצל פרופ' שניידרמן במכון לביולוגיה התפתחותית בקליבלנד, אוהיו, ארה"ב. החל לעבוד בפקולטה לחקלאות עוד ב- 1957 כאסיסטנט אצל פרופ' יצחק הרפז ואליהו סבירסקי, עסק בהוראה והדריך למעלה מ- 800 סטודנטים במחקר בדבורים. לימד את הקורס הבסיסי לגידול דבורים. ייחודו של ינק בשילוב בין מדע בסיסי ויישומי, עסק בעבודת שדה במכוורות בישראל, ולימד גידול דבורים וביולוגיה של דבורת הדבש באוניברסיטת "פריז6 " בצרפת. היה מנהל המרכז לחקר הדבורים ע"ש טריואקס במשך שנים רבות. קיבל תואר "יקיר ענף הדבורים בישראל" בשנת 2008. לאחר יציאתו לגימלאות בשנת 1997 המשיך ינק במחקריו וחלקם בשיתוף ד"ר יצחק בילקיס מהפקולטה לחקלאות. תנחומינו למרים , לבנים ולנכדים. יהי זכרו ברוך.