מחקר שנעשה במעבדה לתזונה ומדעי המוח במכון לביוכימיה ולמדעי התזונה בפקולטה לחקלאות בהנחייתם של ד"ר אהרון טרואן, וד"ר דב גפל.

WHO Iodine deficiency world map 2002

יוד הוא מינרל החיוני לייצור של הורמוני בלוטת התריס. צריכת יוד של האדם תלויה לא רק בהרגלי תזונה אלא בסביבה גיאוגרפית, ריכוזי היוד במקורות המים ומרחק מן הים. מקורות היוד העיקריים בתזונת האדם הם דגי ים ופירות ים, אצות ובמידה מועטה יותר חלב ומים. אולם בהרבה מקומות בעולם מקורות המזון הטבעיים אינם מספקים כמות נאותה של יוד. מחסור חמור במקומות כאלו מתבטא בשכיחות גבוהה של בעיות בריאות הקשורות באי-תפקוד בלוטת התריס כולל זפק (גויטר, הגדלת הבלוטה) ופיגור שכלי (קרטיניזים). חסרים פחות חמורים קשורים, בין השאר, גם לבעיות בתפקוד בלוטת התריס (תת פעילות או יתר פעילות) ולסרטן בבלוטה, ואפילו מחסור מתון יותר שאינו בא לידי ביטוי בסימנים קליניים משפיע על תפקוד בלוטת התריס, על יעילות חילוף החומרים בגוף ועל התפתחות קוגניטיבית בעוברים וילדים. מצד שני, צריכה עודפת של יוד עלולה גם היא לפגוע בתפקוד התריס ולהזיק לבריאות.

 
ניתן למנוע את התחלואה התלויה ביוד ולהבטיח צריכה נאותה באוכלוסייה, באמצעי פשוט יחסית של תוספת מינון זעיר של יוד למלח שולחן. התיסוף נחוץ מכיוון שגם במלח ים תהליך הייצור מנקה מתוכו את היוד.  יש בעולם למעלה ממאה שנות ניסיון עם היישום של תיסוף יוד,  והיא מקובלת בחלק גדול מהמדינות המתפתחות והמפותחות. אולם תנאי מקדים לניהול מדיניות לבריאות הציבור בהקשר זה, הוא קביעת רמת הצריכה של יוד באוכלוסייה.

בגלל חשיבות הנושא לבריאות הציבור, ב – 97% מהמדינות בעולם כבר התקיים סקר סטטוס יוד לאומי לבדוק את רמת צריכת היוד באוכלוסייה. אפילו מדינה כצפון קוריאה ביצעה סקר. לעומתה, ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם שטרם ביצעו סקר כזה.  ממצאים מסקרים אלו מלמדים שמחסור מתון עד בינוני ביוד נפוץ ביותר באירופה ובמדינות מזרח אגן ים התיכון ומשפיע על כ30-40% מהאוכלוסייה. 

ממחקר בישראל שמבצע מר יניב עובדיה, בהנחיתם של דר' דב גפל ודר' אהרון טרואן עולה, כי חלה עליה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת התריס, דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד.

פנים מתקן ההתפלה בפלמחים

במקביל, באותה תקופה חלה עליה בשימוש במי ים מותפלים, שמהם היוד מסולק יחד עם שאר המלחים. כמו כן נמצא כי במדגם מזדמן של אנשים בריאים תושבי נפת אשקלון והמבקרים בבית חולים ברזילי באשקלון, נאמד כי לכשני שליש מאוכלוסיית המחקר יש תת-צריכה של יוד. אם אכן יש קשר בין תת-צריכה של יוד לבין דילול ריכוז היוד במי השתייה בגלל הישענות על מים מותפלים, אזי יהיה לדבר השלכות רחבות עקב הסתמכות גוברת על מים מותפלים מדוללי יוד ברחבי העולם. על כל פנים, ההמצאות הגבוהה של מחסור ביוד שנצפתה מדגישה את הצורך החיוני לבצע לראשונה סקר יוד לאומי במדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל לבדיקת סטטוס יוד ולהתוויית מדיניות בריאות הציבור בנושא חשוב זה.

ברכות לזוכות וזוכי הפקולטה/האוניברסיטה במלגות נשיא המדינה למצוינות וחדשנות מדעית

בטקס שנערך בבית הנשיא, הוענקו על ידי נשיא המדינה שמעון פרס, מלגות לשמונה מדענים צעירים חוקרי חקלאות, איכות סביבה ומים מהמצטיינים ביותר בתחומם, בהיקף של 200 אלף שקל כל אחד, לשם קידום המחקר והמדע הישראלי פורץ הדרך בתחומים אלה. מחקרים אלה יאפשרו לשפר את בריאותם ואיכות חייהם של אנשים בארץ ובעולם, להילחם במחסור תזונתי, בעוני ובאסונות טבע.

הדוקטורנטים הזוכים עוסקים בתחומים חדשניים ומייצגים קהילה צעירה ומרשימה של המחקר המדעי בישראל. ועדת שיפוט מיוחדת בחנה מאות חוקרים צעירים בישראל ובחרה את שמונת החוקרים המובילים בתחומים היכולים להוביל לפריצת דרך באנושות. ארבעה מתוך שמונה הזוכים אלה הם סטודנטים בפקולטה.

זוכי הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית

בהצלחה לזוכים!

ברכות לעובדות הפקולטה המצטיינות בטקס חלוקת פרסים לעובדים המצטיינים לשנת תשע"ד.

מזל טוב!

בתרומתה הנדיבה של הקרן ע"ש אליהו וטובה מרגלית ובסיוע בנק הפועלים נחנכו משרדי אגודת הסטודנטים במיקומם החדש בבניין הספריה החקלאית בפקולטה. לאחר שנים רבות בהן שכנו משרדי האגודה בצריף הסמוך לחנות אקדמון, הועברו משרדי האגודה למרכז הקמפוס, מיקום המאפשר קשר יומיומי הדוק עם הסטודנטים. המשרדים החדשים כוללים חדר הנהלה, חדר רכזים, חדר ישיבות ומצוידים כך שיספקו את התשתית לשירות הטוב ביותר לרווחת הסטודנטים.