ד"ר שושן הרן – מייסדת עמותת פייר פלאנט

ספרי קצת על עצמך ועל הקשר שלך עם הפקולטה לחקלאות?

אני בת וחברת קיבוץ בארי. למדתי תואר ראשון בהגנת הצומח בפקולטה לחקלאות, ולאחר לימודי, חזרתי לעבוד בשדות הקיבוץ בתחום זה. חזרתי לפקולטה במסלול ישיר לדוקטורט בהדרכת פרופ' אילן חת, והמשכתי עם משפחתי לפוסט-דוקטורט באונ' Rutgers NJ בעזרת מלגת Fulbright ומלגת BARD. לאחר חזרתנו, עבדתי במשך 11 שנים בחברת הזרע מקבוצת לימגרין, המתמחה בטיפוח של זני ירקות. תפקידי היה לנהל את שיתופי הפעולה המחקריים של החברה עם גורמי חוץ ואת הקניין הרוחני.

מה הביא אותך לרעיון של הקמת פייר פלאנט ומה מטרת העמותה?

בעבודתי נחשפתי לערך העצום של פעילות חברות הזרעים, העוסקות בפיתוח זנים מותאמים לתנאים מגוונים ומסייעות לחקלאים להגדיל את יבולם. הן למעשה מפתחות את בסיס האוכל בעולם. במקביל, בטיולי בעולם, נחשפתי למעגל הרעב והעוני בו נמצאים החקלאים הקטנים בארצות המתפתחות. הבנתי, שהכלי היעיל ביותר לסייע להם הוא באמצעות גישה לזנים מקצועיים, שישפרו את היבול והפרנסה שלהם.

כך הקמתי את פייר פלאנט כעמותה ללא מטרות רווח, שפועלת בשיתוף פעולה עם חברות הזרעים כדי לסייע לפתרון בעיית הרעב. פייר פלאנט יוצרת גשר בין יכולות וזנים שכבר פותחו בחברות הזרעים, לבין הצרכים של החקלאים הקטנים בארצות הרעבות.

מי השותפים של פייר פלאנט?

חברות זרעים מהמבילות בעולם: לימגרין, סינג'נטה, אנזה זאדן ואיסט ווסט. קק"ל הינה שותפה מרכזית בפרויקט, הן כגוף מקצועי בעל ידע נרחב בתחום השתלנות, ניהול המים וחקלאות מתקדמת והן כתורמת למימון הפעילות. בנוסף, חברת נטפים מספקת לפרויקט מערכות טפטוף המותאמות במיוחד לחקלאים קטנים.

ומה יש בשטח כיום?

באתיופיה יש לנו 3 פרויקטים בשלושה אזורים אקלימיים שונים. הפעילות מתבצעת תוך שיתוף פעולה עם אוניברסיטת הרמאיה, אחת מהאוניברסיטאות החקלאיות המובילות במדינה, ועם מש"ב,USAID ומשרד החקלאות האתיופי.

התוצאות של הפעילות מעולות: בכל שלושת הפרויקטים הראינו שבעזרת זנים מתאימים ומקצועיים, ניתן להעלות את היבול לרמה הגבוהה יותר מאשר פי 5 מממוצע יבול העגבניות באתיופיה, תוך שימוש בשיטות גידול הנגישות מיידית לחקלאים המקומיים. בנוסף לעליה הכמותית, היבול הוא באיכות גבוהה מאד, עם חיי מדף ומוצקות המאפשרים הובלה לשוק ללא פחת ניכר, ושיווק התוצרת במחירים גבוהים.

ניתוח כלכלי מראה שבעזרת זרעים איכותיים ניתן להעלות את הרווח הגולמי מדונם עגבניות מ-50 דולר (זן מקומי), ליותר מ- 400 דולר (זן איכותי). זו תוספת הכנסה עצומה עבור האוכלוסייה המקומית, המרוויחה שכר ממוצע של כ-400 דולר לשנה (!). מדונם עגבניות בעונת גידול אחת, החקלאי יכול להכפיל את ההכנסה השנתית של המשפחה. תוספת הכנסה זו תאפשר לחקלאים לשפר את מצבם התזונתי, לצאת ממעגל העוני, לשלוח את ילדיהם לבתי הספר ולהבטיח להם עתיד טוב יותר.

ומי בצוות של פייר פלאנט?

דר' שושן הרן – מייסדת ומנהלת הפעילות, דר' אלון הברפלד, המנהל המקצועי שלנו, גם הוא 'תוצר' הפקולטה לחקלאות ו'בוגר' חברת הזרע. ארז גוזן, ממושב ישע, הוא מומחה הגידול שלנו; אמנון טמיר הינו יו"ר העמותה; נעם הר-צבי, רכזת המתנדבים ועוד אנשי מקצוע רבים וטובים המסייעים לנו ושתקצר היריעה מלפרטם.

את הפעילות באתיופיה מובילים מתנדבים. חלקם צעירים וחלקם צעירים ברוחם. המתנדבים מתגוררים באזורים הכפריים בסמיכות לחוות החקלאיות, מטפלים בשדות, מדריכים את החקלאים המקומיים, ונהנים תוך כך מחוויה ייחודית ומרגשת. הם לב הפרויקט!

הפעילות בעיצומה ואנו רוצים להרחיב את מעגלי ההשפעה ולהגיע למספר רב של חקלאים מקומיים. לשם כך, אנחנו מחפשים מתנדבים בעלי רקע חקלאי ומוטיבציה להשתתף בפעילות של פייר פלאנט באתיופיה.

שושן מבקשת להדגיש שפעילות זו משתלבת באופן הרמוני עם נדבכים מרכזיים בחזון הפקולטה לחקלאות: להוות מרכז חקר עולמי לחקלאות, מזון וסביבה, ולספק פתרונות חקלאיים בני קיימא והכשרה חקלאית לעולם בו האוכלוסייה הרעבה גדלה באופן מתמיד.

שושן מאמינה שבוגרי הפקולטה לדורותיהם, הם המועמדים הטבעיים ביותר להצטרף לפרויקט שלנו כמתנדבים בשטח. התנדבות זו, מעבר לחווית החיים הייחודית, תעניק למתנדבים התנסות בינלאומית הן בעבודה חקלאית מקצועית והן בהדרכה. ניסיון זה יעניק לצעירים שבהם יתרון תעסוקתי ולצעירים ברוחם תינתן הזדמנות לסייע מניסיונם העשיר לחקלאים הזקוקים לכך יותר מכל.

סרטון על פעילויות Fair Planet

תמונות: פייר פלאנט

ד"ר מור סלומון-בוטנר בהדרכתו של פרופ' משה קול, המחלקה לאנטומולוגיה

ההקרבה האימהית האולטימטיבית

אמהות זה לא משחק ילדים, אך לחלק מהאמהות זה עניין של חיים ומוות.

בעכביש, צמירן מפוספס (משפחת הסרבולניים), האמא מאכילה את העכבישונים לאחר בקיעתם בנוזל חצי-מעוכל אותו היא מקיאה עבורם. אחרי שבועיים של האכלת העכבישונים במסירות ובזמן שהיא עצמה אינה אוכלת, הצאצאים מטפסים על אימם ואוכלים אותה (matriphagy), תופעה המכונה "טיפול אימהי התאבדותי".

מחקר שבוצע ע"י ד"ר מור סלומון-בוטנר במעבדתו של פרופ' משה קול במחלקה לאנטומולוגיה באוניברסיטה העברית, בשיתוף עם פרופ' יעל לובין ו ד"ר אלי אפללו מאוניברסיטת בן-גוריון, הראה שרקמות המעי של האמא מתחילות להתמוסס עוד בטרם בקעו העכבישונים מהביצים. רקמות האם ממשיכות להתפרק בזמן שהצאצאים בוקעים משק הביצים ומצטברות כנוזל בכיסי המעי. הפירוק נמשך ואף מתגבר כאשר הנקבה מקיאה לעכבישונים מזון מעוכל, ולקראת מועד אכילת האם ע"י צאצאיה, הבטן מלאה נוזל מזין. זה מחקר ראשון מסוגו בפרוקי רגליים המראה את המנגון שבבסיס הטיפול האימהי ההתאבדותי. מאמר המדווח על מחקר זה הופיע לאחרונה בכתב העת  Journal of Arachnology: (http://www.bioone.org/doi/10.1636/B14-15.1).

תמונות: מור סולומון

ביקשתי מאיילת קורב המרכזת את תכנית "סיכויים"
המתקיימת בקמפוס שלנו לסכם את פעילותם

הסתיים קורס בינלאומי "תזונה בעולם משתנה" במדור ללימודי חוץ

הסתיים קורס בינלאומי "תזונה בעולם משתנה" במדור ללימודי חוץ. מרכזת התכנית ד"ר עליזה שטרק, מביה"ס למדעי התזונה, 24 משתתפים מ- 18 ארצות מתפתחות, מטרינידד וטובגו, סווזילנד, נפאל, הודו גאנה ניגריה ועוד.

בתמונה: הקבוצה מבקרת במפעל המזון "אוסם", ביקנעם

ד"ר טלי סיני המשמשת כמורה עמיתה וחוקרת בבית הספר למדעי התזונה, קיבלה 2 פרסים במסגרת שבוע האישה.

1) על קידום הטיפול התזונתי הפורץ דרך בנמוכי קומה ופעילותה הרבה לקידום מקצועיות הדיאטנים בישראל, עמותת עתיד העניקה לטלי אות הוקרה כדיאטנית פורצת דרך לשנת 2015.

2) פרס הצטיינות מטעם עריית רחובות לנשים במדע.

ברכות לטלי!

יצא לאור השבוע ספר חדש של פרופ' (אמריטוס) אליעזר זמסקי
"חשיבה יצירתית בהוראת מדעי הטבע", בהוצאת מכון מופ"ת.

הספר חשיבה יצירתית בהוראת מדעי הטבע מציין תובנות להוראת נושאים מדעיים באופן יצירתי. מטרת הספר היא לעודד ולטפח חשיבה לא שגרתית – המכונה לעתים “חשיבה מחוץ לקופסה״, “חשיבה יצירתית״ או “חשיבה מסדר גבוה״ – בהוראת נושאים מדעיים.

הספר נועד לשכלל את הכישורים ואת היכולת של מורים, מרצים, סטודנטים למדעים, תלמידים ואוהבי טבע, לחשוב ביצירתיות כשהם לומדים, מלמדים או מתבוננים בטבע. בספר מובאות דוגמאות להוראת נושאים מגוונים.

ניסיון המחבר מלמד כי מיומנויות של חשיבה עצמית והיכולת לבקר אינן נלמדות במערכות החינוך באופן מסודר. בספר נעשה ניסיון לפתוח צוהר למתבונן הסקרן לראות את הדברים באופן אחר מהמקובל.