האוניברסיטה העברית מכריזה על הקמת בית-ספר בינלאומי למדעי החקלאות במסגרת הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית בקמפוס רחובות.

הגידול המהיר של אוכלוסיית העולם במאות האחרונות, ניצול היתר של משאבי הטבע, כגון קרקע ומים, ושינויים אקלימיים גלובליים עלולים לפגוע כבר בעתיד הקרוב ביכולתנו לייצר מזון באיכות ובכמות מספקת ולאיים בכך על הקיום האנושי. אימוץ טכנולוגיות חקלאיות חדשות ופיתוח מערכות בנות-קיימא מבוססות ידע הכרחי למניעת רעב באזורים נרחבים בעולם.

בתמונה, Kidane בעבודתו
על תזונת ילדים באריתריאה.

לשם כך יש צורך דחוף להכשיר מומחים שיוכלו לפתח וליישם פתרונות לאתגרים שבפתח. היכולות וההישגים הישראליים בתחומי החקלאות זוכים להכרה והערכה בעולם. מקורם של הישגים אלה מצוי בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, שחוקריה מצויים בחזית החדשנות הטכנולוגית שמאפיינת את העשייה החקלאית בעשורים האחרונים.

במקביל לפועלה של הפקולטה בפיתוח חקלאות בת-קיימא, היא גם מחויבת להפצת הידע והכשרת מומחים בארץ ובעולם. כחלק מהמגמות הגלובליות שעוברת ההשכלה הגבוהה בעולם, גם האוניברסיטה העברית פועלת להגברת הקליטה של תלמידים מחו"ל ובמיוחד ממדינות בהן ישנו ביקוש גבוה להשכלה ולהכשרת חוקרים ומומחים בתחומי החקלאות.

מזה כ- 20 שנה מקיימת הפקולטה לחקלאות תכניות אקדמיות ומקצועיות להכשרת תלמידים מחו"ל. הפעילות שרוכזה עד כה על ידי המדור ללימודי חוץ בפקולטה כוללת לימודי הכשרה מקצועיים, תכניות קיץ וארבע תכניות מוסמך בינלאומיות. בתוכניות אלו השתתפו עד כה יותר מ- 2,500 תלמידים ומשתלמים שהגיעו מכ- 130 מדינות.

Kibrom Tesfaselassie Kidane, סטודנט מאריתריאה שהשתתף בתכנית מסמך בינלאומית של הפקולטה מספר: "הייתי התזונאי הראשון בעל תואר מוסמך במדינה שלי, ואני עובד בשיתוף פעולה הדוק עם צוותים רפואיים ומתנדבים בקהילה על מנת להפחית את שיעורי התמותה ולשפר את התזונה בקרב הילדים במדינה שלנו". זמן קצר לאחר סיום התוכנית, הצטרף Kidane לארגון יוניסף העולמי והתמנה שם למומחה בכיר בתחום התזונה העולמית.

הקמת בית ספר בינלאומי למדעי החקלאות מהווה שלב נוסף ומתבקש לקראת מימוש חזון הפקולטה "הזנת הדורות הבאים באמצעות חקלאות מודרנית, מבוססת-ידע, תוך שמירה על איכות הסביבה." בית הספר, שבראשו יעמוד פרופ' משה קול, יעניק הכשרה חקלאית לעולם בו האוכלוסייה הרעבה גדלה באופן מתמיד, והוא יחלוק את הידע, המומחיות והניסיון הרב שנצבר בפקולטה עם מתמחים מהעולם הרחב.

בתכניתנו לקיים כנס בוגרי הפקולטה לחקלאות בקיץ הבא,
במהלך חודש יוני 2016.
פרטים יימסרו.

הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה מברכת על זכייתו של פרופ' דני זמיר,
מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות בפרס א.מ.ת היוקרתי לחוקרים פורצי דרך.

מנימוקי חבר השופטים

“פרס א.מ.ת. מוענק לפרופ' דני זמיר על מחקרים פורצי דרך אודות מנגנונים גנטיים אשר קובעים את אופן הבקרה של תכונות כמותיות (מורכבות) ואת יישום הידע בהשבחת צמחים.”

הטקס ייערך בסוף נובמבר במעמד ראש הממשלה בירושלים. פרס א.מ.ת מוענק מידי שנה על הצטיינות והישגים אקדמאיים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ותרומה מיוחדת לחברה. הפרס ממומן על ידי קרן א.מ.נ. - לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל, בחסות ראש ממשלת ישראל.

מחקריו של דני עוסקים בפיתוח גישות חדשות לניצול שונוּת גנטית, המצויה במיני בר להשבחה, כאשר צמח המודל במחקריו הוא עגבנייה. עם תלמידו יובל אשד פיתח, בדרך של הכלאות, סדרה של זני קטשופ, אשר כל אחד מכיל קטע כרומוזומלי אחר ממין בר ירוק-פרי של עגבנייה עמידה ליובש ולמליחות. שׁיטת קווי המחדר שפותחה אפשרה לתלמידו דר' אייל פרידמן להיות הראשון בעולם ששיבט גֵן לתכונה כמותית (QTL) מאורגניזם כלשהו. הידע הזה הוביל לטיפוח זן המכלוא AB2 - זן עתיר היבול, שהפך למוביל בהיקף גידולו בעולם. עם תלמידו אורי קריגר הוכיח בפעם הראשונה שגֵן יחיד יכול להיות אחראי לאון מכלוא בצמחים. הגישות והכלים שפיתח במעבדה מיושמים עתה בטיפוח מגוון גידולים חקלאיים, החיוניים לאבטחת אספקת המזון ברחבי העולם.

ב־2003 יזם והוביל את פרויקט הגנום העולמי של הסולניים (SOL), שבמסגרתו פוענח רצף ה־DNA של עגבנייה, תפוח אדמה, פלפל, קפה וגידולים חקלאיים נוספים. הוא מונה ליועץ באוניברסיטאות ובמכוני מחקר בעולם ולמרצה אורח באוניברסיטת קורנל בארצות הברית ובאוניברסיטת סאול בקוריאה. מחקריו פורסמו ביותר מ־150 מאמרים המצוטטים בהרחבה. כמו כן הקים שלש חברות, שעוסקות בהיבטים שונים של טיפוח, והישגיו זיכו אותו בפרס קיי לחדשנות מדעית מטעם האוניברסיטה העברית (2007).

יישום מציגה את קרן אגרינוביישן: חדשנות טכנולוגית בתחומי החקלאות

באולם מלא באורחים, כשמברכים בפקולטה לחקלאות היה שר החקלאות, מר אורי אריאל, ד"ר יעקב מיכלין מנכ"ל יישום ודיקן הפקולטה פרופ' שמואל וולף.

התקיים הכנס של יישום שבו הוצגו ממיטב הסטארט-אפים וטכנולוגיות העתיד גם של חוקרים מהפקולטה לחקלאות כמו:

פרופ' עמוס נוסינוביץ על "ציפויים ופילמים אכילים",
פרופ' ערן לביא על "יישומים לתכשירים בשחרור מושהה בבע"ח",
פרופ' יעל מישאל על "הרחקת מזהמים ממים ע"י סופחים מתחדשים",
פרופ' עידו ברסלבסקי על "בישול תלת-מימדי",
פרופ' שוקי סרנגה על "טיפוח זני טף איכותיים מותאמים לגידול בארץ"
ופרופ' שרון שפיר על "דיאטה לדבורים חכמות" .

במסגרת הכנס הוענק הפרס למחקר היישומי פורץ הדרך בתחומי החקלאות והמזון לנעמה גולן רוזן, תלמידתם של פרופ' בני חפץ ופרופ' יצחק הדר.

עבודת המחקר של נעמה גולן רוזן, תלמידה לתואר דוקטור עוסקת בפירוק מזהמים יציבים מאוד שמקורם בשפכים עירוניים. הטיפול נעשה ע"י פטריה המפרקת את המזהמים הללו באופן ספציפי.

נעמה נבחרה כזוכה עקב החשיבות הרבה שיש היום בעולם לנושא טיפול במזהמים וההשקעות בתחום זה.

הפרויקט הינו בעל פוטנציאל יישומי וחשוב במקום שבו אין פתרון אחר.

תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת Environmental Science and Technology

הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ואוניברסיטת Hohenheim בגרמניה משתפות פעולה בתכנית מחקר מאז 1987. במסגרת תכנית זו מומנו מחקרים הכוללים חילופי סטודנטים לתארים מתקדמים וכנסים משותפים.

בתמונה: חברי משלחת הפקולטה להוהנהיים, גרמניה.

לאחרונה התקיים כנס חגיגי לציון 50 שנות שיתוף פעולה בין ישראל לגרמניה ומעל- 25 שנות מחקר בין הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש ר. סמית לבין אוניברסיטת Hohenheim. הכנס התקיים באוניברסיטת הוהנהיים בגרמניה. בראש המשלחת הישראלית שכללה 22 חוקרים ו-10 סטודנטים לתואר שלישי עמדו פרופ' שי ארקין, סגן נשיא למו"פ, פרופ' שמוליק וולף, דיקן הפקולטה ופרופ' בני חפץ, סגן דיקן למחקר.

בכנס השתתפו רקטור אוניברסיטת הוהנהיים, חוקרי האוניברסיטה, מקבלי החלטות בגרמניה, מדענים, סטודנטים והציבור בכללותו. ההרצאות כללו נושאי "ביטחון תזונתי גלובלי ומחקר המערכת האקולוגית",
("Global Food Security and Ecosystem Research") "מדעי הבריאות" ו- "Bioeconomy". בהמשך הכנס חוקרי הפקולטה והוהנהיים הציגו את מחקריהם המשותפים והסטודנטים הציגו את הפוסטרים.

הכנס הבינלאומי "From System Biology to System Agronomy"
התקיים באחרונה במלבורן, אוסטרליה והשתתפו בו חוקרי המכון למדעי הצמח מהפקולטה וסטודנטים.

אתר הכנס. הכנס אורגן במשותף ע"י פרופ' אוטה רוסנר (אוניברסיטת מלברון) וד"ר צבי פלג (האוניברסיטה העברית) וכלל כ-50 משתתפים מרחבי העולם. במסגרת הכנס השתתפו 6 חוקרים מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות (פרופ' שחל עבו, פרופ' יהושע סרנגה, ד"ר מנחם מושליון, ד"ר אסף מוסקונה, ד"ר לאור אשד-ויליאמס וד"ר צבי פלג) ושבעה סטודנטים (נעמה טבול, גיא גולן, עודד פרי-טל, בועז נגין, מאור מצרפי, ארז נעים ואודי לנדאו). במהלך הכנס הוצגו עבודות מגוונות על שימוש בביולוגיה מערכתית מצמחי מודל ועד לגידולים חקלאיים, שימוש בקרובי בר של גידולים חקלאיים, פיתוח מערכות מתקדמות לאפיון פנוטיפי בצמחים ויישומים של שיטות מתקדמות בחקלאות. בסיום הכנס התקיים פאנל על היחסים האקדמיים בין ישראל לאוסטרליה והתקיים דיון על האפשרויות להרחיב את שיתוף הפעולה המדעי על הבעיות המשותפות לשתי המדינות, במיוחד בהקשר של תנאי מחסור במים.

לינק ל תמונות מהכנס

אנו מארחים תערוכת צילומי שדות חקלאיים של הצלם הרחובותי צבי מרכוס.
התערוכה תוצג בספרייה בין התאריכים 29 באוקטובר 2015 - 31 בדצמבר 2015.
ביום ד' ה-18 בנובמבר בשעה 14:00 יתקיים אירוע חגיגי
לכבוד התערוכה בקומת הקרקע בבניין הספרייה וכולם מוזמנים.

צוות הספרייה