בפקולטה כמה זוגות הנשואים זה לזה, המגדלים משפחה ולומדים לתואר דוקטור
בקשנו מהם לספר על המסלול, הקשיים ובניית העתיד

הזוג שנבחר:

טלי מנדל מרקוביץ ואושרי מרקוביץ

טלי ילידת 1979 גדלה בקיבוץ אפק, למדה בתיכון זבולון שביגור, לאחר שירותה הצבאי עבדה ברפת של אפק כאחראית בריאות ופוריות העדר. את מסלול לימודיה החלה במכללת תל-חי ובשנה השניה הגיעה לפקולטה לחקלאות במסלול מדעי הצמח, ועבדה למחייתה במכון וייצמן במעבדתו של פרופ' אבי לוי (בוגר הפקולטה) ומשם הגיעה למעבדתו של פרופ' אסף אהרוני (אף הוא בוגר הפקולטה) ועסקה במחקר בנושא "הבקרה הגנטית של מטבוליזם קליפת העגבניה" שם הכירה את אושרי מרקוביץ בן זוגה. שותף למחקר היה פרופ' א' סשה ויינשטיין מהמכון למדעי הצמח בפקולטה לחקלאות. בתום 3 שנים ללימודי התואר השני בפקולטה לחקלאות בהם פירסמה 4 מאמרים, עבדה כשנה וחצי, בחברת-בת של חישתיל Rootility, העוסקת בסלקציה של מערכות שורשים. את המסלול לתואר דוקטור עושה טלי אצל ד"ר ליאור אשד ויליאמס בנושא הבנת המנגנון המולקולרי בצמח המאפשר לתאים לקלוט אותות שונים ולהתמיין בהתאם. נמצאת כיום בשנה הרביעית ל Phd.

אושרי יליד 1979, גדל בנהריה, למד בתיכון עמל במגמה ביולוגית. לאחר שירותו הצבאי עבד כשנתיים בביה"ח בנהרייה ע"מ לחסוך כסף ללימודים. את התואר הראשון עשה באורט בראודה בכרמיאל בהנדסת ביוטכנולוגיה, בשנתו הרביעית בחר להתמחות בביולוגיה מולקולארית, והחל לעבוד במפעל תרביות רה"ן בראש הנקרה, שם נחשף לראשונה לעולם הצמחים. בעבודתו זיהה לראשונה וויטמין D בבננות, לאחר שנת עבודה בתחום הצמח גיבש את דרכו ללימודי מדעי צמח. מנהל המחקר בראש הנקרה ד"ר אלי חייט שלח אותו למעבדה של פרופ' אסף אהרוני במכון וייצמן, ובפרוייקט משותף עם פרופ' שי מורין, מ המחלקה לאנטומולוגיה, עסק במחקר בנושא: "יחסי הגומלין צמח – חרק" (החוקר כיצד החרקים מגיבים לצמחים טרנסגניים). ד"ר רבקה אלבאום מהמכון למדעי הצמח בפקולטה לחקלאות עשתה את ה- Post Doc. באותה עת במכון ויצמן ונעזרה באושרי בחלק מהפרויקט. אושרי סיים את התואר השני בפקולטה לחקלאות והחל את תואר הדוקטור שלו אצל ד"ר אלבאום. עבודתו עוסקת ב" איפיון תפקידי הסיליקון בהקניית עמידות בצמחים". אושרי נמצא בתחילת השנה הרביעית לתואר.

לטלי ואושרי 2 בנים, בן שנתיים ובן 8 חודשים. מתגוררים בדירה שכורה סמוך לפקולטה.

הקושי הפיזי שלהם הוא גדול, המשפחות שיכלו לסייע מתגוררות בצפון, מצבם הכלכלי מוגבל בשל היותם תלמידי מחקר, מלגות המחייה מספיקות לקיום היומיומי, והקושי לחסוך לעתיד הוא גדול. הרווח – הלימודים בפקולטה מאתגרים, המחקר יישומי וסביבת המחקר נעימה ותומכת. מציינים שהמלגות הניתנות במהלך השנה (כמו מלגת סמית החשובה), מענקים ופרסים על השתתפות בכנסים מעניקים מרווח נשימה כלכלי וחשובים בתמיכה בתלמידים לתואר דוקטור.

מועדון ארוחת הבוקר – מחקר חדש בפקולטה לחקלאות מצא כי ארוחות בוקר גדולות מעלות את רמת הפוריות של נשים

המחקר מוכיח כי נשים הסובלות מאי סדירות במחזור החודשי הנובעת משחלות פוליצסטיות שצרכו את אותה כמות הקלוריות בבוקר רשמו עלייה בפריון מאשר הנשים שאכלו את אותה הכמות בערב

בשנים האחרונות מצאו מגוון מחקרים בתחום התזונה כי משקלנו מושפע לא רק מהיקף צריכת הקלוריות שלנו אלא גם מהשאלה מתי אנחנו צורכים את אותן הקלוריות. כעת מחקר ישראלי חדש חושף כי תזמון מועדי הארוחות לא משפיע רק על הגזרה אלא יכולות להיות לו השלכות של ממש על רמת הפוריות של נשים.

המחקר שנעשה בשיתוף הפקולטה לחקלאות לבי''ח וולפסון ואוניברסיטת תל אביב, מראה כי צריכת כמות קלוריות גבוהה יותר בבוקר מאשר בערב מובילה למצב בריאותי טוב יותר. המחקר, שנערך ע"י פרופ' אורן פרוי וגב' מעיין ברנע מ המכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, ופרופ' דניאלה יקובוביץ' וד''ר חוליו ויינשטין מבי''ח וולפסון ואוניברסיטת תל אביב מצא כי בקרב נשים הסובלות מאי סדירות במחזור החודשי, אלו שאכלו ארוחת בוקר גדולה נהנו מעלייה ברמת הפוריות.

המחקר בדק האם לזמני ארוחות ישנה השפעה בריאותית על נשים בעלות אי סדירות במחזור החודשי הנובעת משחלות פוליצסטיות. תסמונת השחלות הפוליצסטיות (PCOS) משפיעה על כ-6-10% מהנשים בגיל הפריון ופוגעת ביכולת הרבייה שלהן. תסמונת זו קשורה לתנגודת לאינסולין המביאה לעליה בהורמוני מין זכריים (אנדרוגניים) ויכולה לגרום לאי סדירות במחזור החודשי, לאיבוד שיער, לשיעור באזורי גוף שונים, לאקנה, לבעיות פריון ולסוכרת בעתיד.

הניסוי נערך במשך 12 שבועות על נשים רזות בעלות BMI (מדד מסת גוף) נמוך מ-23 הסובלות מתסמונת זו. הנשים שהשתתפו בו חולקו ל-2 קבוצות שצרכו כ-1800 קלוריות ביום. כאמור, השוני בין הקבוצות עמד על זמני אכילת הארוחות הגדולות, כאשר קבוצה אחת צרכה כ-980 קלוריות בארוחת הבוקר, והשנייה צרכה אותה כמות בארוחת הערב. החוקרים רצו לבדוק האם תזמון שונה של צריכת הקלוריות ישפיע על ההתנגדות לאינסולין ועליה בכמות האנדרוגנים אצל נשים הסובלות מתסמונת ה-PCOS.

ממצאי המחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Clinical Science הראו תוצאות טובות יותר עבור הקבוצה שצרכה ארוחת בוקר גדולה. רמת הגלוקוז וההתנגדות לאינסולין ירדה אצל נשים מקבוצה זו (ב-8%), כאשר בקבוצה השנייה מדדים אלו לא השתנו. ממצא נוסף הראה כי בקבוצת הבוקר נרשמה ירידה ברמת הטסטוסטרון בכמעט 50%, כאשר, שוב, בקבוצת הערב המדד לא השתנה. בנוסף לכך בקבוצת "ארוחת הבוקר" נרשמה עלייה דרמטית באחוז הנשים המבייצות ככל שהמחקר נמשך בהשוואה לקבוצת "ארוחת הערב", כלומר אכילת ארוחת בוקר גדולה מובילה לעלייה ברמת הפוריות אצל נשים בעלות שחלות פוליצסטיות.

לדברי פרופ' פרוי, "המחקר מדגים באופן מובהק כי אמנם כמות הקלוריות שאנחנו צורכים ביום חשובה, אך התזמון בו אנחנו צורכים אותן חשובה אף יותר".

החומר החדש להדברה ביולוגית הוא ידידותי לסביבה,
בלתי רעיל
 ואפקטיבי למגוון רחב של גורמי מחלות בצמחים

פותח ע"י ד"ר מגי לוי מהמח' למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה בפקולטה לחקלאות

יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית, ומכתשים אגן, החברה המובילה בעולם למוצרים גנריים להגנת הצומח, הודיעו על חתימת הסכם מו"פ לפיתוח ומסחור של תכשיר חדשני ממקור ביולוגי, לא רעיל וידידותי לסביבה, להגנה על מגוון גידולים חקלאיים.

החומר החדש להדברה ביולוגית, פותח על ידי ד"ר מגי לוי מ המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה, בפקולטה לחקלאות, מבוסס על פטריה דמוית שמר, aphidis pseudozyma, שבודדה מעלי תות. ד"ר לוי וצוותה מצאו שהשמרים מפרישים חומרים המעכבים את צמיחתם של מספר פתוגנים פטרייתיים ובקטריאליים ומגבירים את עמידות הצמח בפני מחלות תוך עידוד קצב הצמיחה.

החומר החדש להדברה ביולוגית שפותח במעבדתה של ד"ר לוי ידידותי לסביבה ולמשתמש ואפקטיבי ביותר נגד מגוון רחב של גורמי מחלות בצמחים. פיתוחו ומסחורו יאפשרו את המשך התפתחותה של חקלאות בת קיימא לטובת החקלאים, הצרכנים והסביבה.

השמרים שבודדו על ידי ד"ר לוי וצוותה גורמים להדברת מגוון רחב של גורמי מחלות ממקורות פטרייתיים ובקטריאליים בגידולים חקלאיים להם פוטנציאל כלכלי רב. בין מחלות אלו נמנים קימחון, עובש אפור, חילדון. וכן גם חיידקים מזיקים, כמו clavibacter michiganensis, הגורם למחלת הכיב הבקטריאלי בעגבניות.

* לפרופ' יעקב קטן לקבלת התואר Fellow ע"י החברה הבינלאומית לפיטופתולוגיה בטקס שנערך בסין.

* לפרופ' רון עופרי, לקבלת פרס מטעם הקרן אמריקאית BSF עבור הצעת המחקר הטובה ביותר לשנת 2012 בנושא מדעי הבריאות

אולם 11 בבנין קנדי ליי שופץ, שודרג והוחלפו בו כסאות התלמיד.
השירותים באודיטוריום אריוביץ שופצו והוספו בו תאים.

צריף החשבות - הנהלת חשבונות (צריף 2) שופץ.
בשנה הקרובה מול אודיטוריום זימן תבנה כיתה עם 50 מקומות.
חדר ההנקה לסטודנטיות שודרג, נמצא בצריף 10 בצריפי המינהלה.
כספומט נוסף למשיכת כספים הותקן בקפיטריה.