הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה

קורס בינלאומי ב"ביוטכנולוגיה בחקלאות שינויים אקלימיים בעולם משתנה" הסתיים לאחר 60 יום והשתתפו בו 30 תלמידים מרחבי הגלובוס: סין, אתיופיה, הודו, מיאנמר, ניגריה, סנגל, סרביה, תאילנד אורוגוואי ווויאטנם.

הקורס נערך במדור ללימודי חוץ בפקולטה בחסות המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ , התלמידים התגוררו במעונות ריספלד בפקולטה, 8 מימי הקורס הוקדשו לסיורים מקצועיים ותיירותיים. יו"ר אקדמי בקורס הינו פרופ' אדוארד יורקביץ, המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה.

בשיחת הסיכום שנערכה אמרו המשתתפים שהייתה זו עבורם חוויה שלא תישכח, מבחינה מקצועית ואישית.

ביקורים ואירועים בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית

ביקור חבר הנאמנים בפקולטה לחקלאות וחנוכת מרכז המידע הספרייתי

חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית קיים "יום בפקולטה לחקלאות" ברחובות בסימן "פונים אל המחר" הזנת העולם הרעב תוך שמירה על סביבה בריאה יחד עם ישיבת המליאה.

במהלך האירוע נחנך מרכז מידע ספרייתי ע"ש ברל ואגנס גינגס מאוסטרליה, בספריית הפקולטה לחקלאות המחודשת, כשאורחת הכבוד הייתה שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד. ארוחת צהריים מסביב לבריכת הנוי התקיימה עם ריקודים ישראליים.

האורחים שהגיעו לפקולטה ביקרו גם בוועידת הנשיא בבנייני האומה וגם שם הוצגו מחקריה של הפקולטה לחקלאות כחלק מהצגת "מעבדת האוניברסיטה העברית" שכללו 40 מחקרי חדשנות של האוניברסיטה העברית בירושלים.

הרצאת מקבלת דוקטור כבוד מטעם האוניברסיטה העברית ברחובות

Prof. Dr. Regine Kahmann שקיבלה תואר דוקטור כבוד באירועי הפתיחה של חבר הנאמנים ממכון מקס פלנק, הרצתה בפני סגל הפקולטה לחקלאות ואורחים, בנושא:
Secreted effectors and their role during diseases caused by smut fungi
מארחיה הדיקן פרופ' רוני פרידמן ופרופ' עודד ירדן, מנהל המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה בפקולטה ציינו את הישגיה של האורחת ותרומתה למחקר.

יום פקולטה תשע"א

"יום פקולטה" שנערך השנה מסביב לבריכת הנוי ומדשאות הפקולטה הכיל: * תחרות כרזות *הצגת פרוייקט אמירים * הרצאות של הדוקטורנטים בנוכחות פרופ' רוני פרידמן, דיקן הפקולטה, מר דותן זיידל דיקן משנה, וצוות השיפוט של הכרזות * הענקת פרסים לזוכי תחרות הצילום ע"ש טלי פלדמן * שוק חקלאי מקומי עם מיטב התוצרת החקלאית * יריד תעסוקה של חברות מתחומי חקלאות והייטק * חלוקת מלגות לעמיתי סביבה וקהילה *

חתני פרס וולף בפקולטה

חתני פרס וולף בחקלאות לשנת 2011 התארחו בפקולטה לחקלאות ונשאו הרצאות:

Prof. Harris A. Lewin Vice Chancellor for Research, University of California, Davis
Road Map of a Different Kind: The Path From Genome to Phenome

Prof. R. James Cook Washington State University
Root Health: Foundation for Sustainable Cropping Systems

כמו כן נפגשו חתני הפרס עם הדיקן פרופ' רוני פרידמן, דיקן משנה מר דותן זיידל ועם חוקרים במחלקות השונות בפקולטה.

ביקור שרת החקלאות אורית נוקד

שרת החקלאות אורית נוקד ביקרה בפקולטה לחקלאות ונפגשה עם הדיקן פרופ' רוני פרידמן וחברי סגל. הוצגו בפניה מחקרים בתחום מיגור הרעב בעולם, בתחום המים, טיפוח ירקות, מחקרים בחקלאות ועוד.

ביקור משלחת נשים מאונסקו (האו"ם)

משלחת גדולה של נשים מאונסקו מכל רחבי תבל שהגיעו לישראל לכנס בינלאומי בתחום:" מדע, טכנולוגיה וחדשנות" הגיעו לפקולטה ונפגשו עם הדיקן, פרופ' רוני פרידמן ועם החוקרות פרופ' ברטה סיון, מהמח' למדעי בעלי חיים, פרופ' נעמי אורי, המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, עם הגב' מירי בן חיים ומשתלמים מהמדור ללימודי חוץ.

טקס חלוקת מלגות ייערני העתיד ע"ש רונלד אפלבי

טקס מלגות "יערני העתיד" למשתתפי תכנית הייעור, ניהול שטחים פתוחים ופיתוח בר קיימא ע"ש רונלד אפלבי מקנדה בשיתוף הקרן קיימת לישראל. את המלגות קיבלו 8 תלמידים לתואר "בוגר" ו-5 תלמידים לתואר מוסמך.

בברכו את הסטודנטים מקבלי המילגה עמד דיקן הפקולטה לחקלאות פרופ' רוני פרידמן על חשיבות מסלול הייערנים וניהול שטחים פתוחים וקרא לסטודנטים לפרסם ברבים את דבר קיום המסלול. דיבר על תרומתה של הפקולטה לחקלאות לתחום ייחודי זה שמעטים יודעים עליו.

הנחה ד"ר דוד ברנד מנהל אגף הייעור בקק"ל שהעלה על נס את נדיבותו של תורם המלגות מר רונלד אפלבי.

פרופ' חיים קיגל מרכז מגמת שטחים פתוחים ושמירת טבע סקר את פעילות המגמה. גב' אירה חייטין מאגף הייעור בקק"ל שהינה בוגרת הפקולטה לחקלאות במסלול זה דיברה על פעילות אגף הייעור. הרצאה מאלפת על "מגוון מינים ושירותי האבקה של דבורי הבר" – נתנה ד"ר יעל מנדליק מהמחלקה לאנטומולוגיה.

מלגה ע"ש דוד פישביין ז"ל

טקס חלוקת מלגה ע"ש דוד פישביין תשע"א לתלמידה לתואר דוקטור שירה חלד -שוב בהנחיית פרופ' זהבה אוני במחלקה למדעי בעלי חיים בפקולטה. את המילגה העניק פרופ' יאפ ון-ריין מנהל המחלקה למדעי בעלי חיים. גב' נטלי אביטל כהן שקיבלה את המילגה בשנה שעברה והעושה את עבודת הדוקטור שלה אצל פרופ' ישראל רוזנבוים דיווחה על התקדמות עבודתה. דוד פישביין ז"ל היה ממציא ומפתח בענף פיתוח הלול מהמושב עין עירון.

טקס מלגות ע"ש בנימין וגבריאל טריואקס

טקס מלגות ע"ש בנימין וגבריאל טריואקס במרכז לדבורים בנוכחות משפחת טריואקס וחבריהם, פרופ' שרוני שפיר, מנהל המרכז דיבר על "הקשר הבינלאומי – תלמידים ומבקרים מהעולם". חיים כלב דיבר על "מעבר המכוורת לחווה החקלאית", את המלגה ע"ש בנימין טריואקס קיבל נדב עזרא ואת המלגה ע" גבריאל טריואקס קיבלו 2 מתנדבות מארה"ב טטיאנה קלאס וקתרין אוהר.

המילגאי נדב עזרא הרצה על "השפעתם של חומרים משניים בצוף על הערכת המזון וכשירותה של דבורת הדבש" יעל גרביאן דיברה על "סדנה בינלאומית בגידול מלאכותי של ולד דבורים".

טקס מלגות "היוגב"

מטעם יקבי בנימינה ל- 3 תלמידים לתואר "בוגר" הלומדים מדעי הצמח בפקולטה, את הטקס הנחה פרופ' דוד וייס, ראש החוג לבוגר במדעי הצמח בחקלאות. פרופ' עודד שוסיוב מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות ע"ש סמית נשא הרצה בנושא: "רזברטרול שמש ויין ישראלי; בריאות ומה שביניהם" ומר ששון בן אהרן, יינן ראשי יקבי בנימינה העניק למילגאים יין ומלגות.

מיפגש לזכרו של פרופ' יהושע רודיך

מיפגש לזכרו של פרופ' יהושע רודיך התקיים במלאת 25 שנים לפטירתו.נכחו תלמידיו לשעבר, חוקרים, אנשי המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות ובני משפחה.

בטקס הזיכרון ל 64 נופלים לתלמידי ומורי הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ברחובות שנפלו במערכות ישראל ובמילוי תפקידם נערך היום, 5 במאי ברחבת ההנצחה בפקולטה, השתתפו מאות סטודנטים וחוקרים ובני משפחות שכולות. פרופ' רוני פרידמן דיקן הפקולטה סיפר את סיפורו של רפי מוקדי, שנהרג במלחמת ששת הימים. הגב' דינה מור יוסף סיפרה על אביה זאב שיפטן שנספה בפיגוע טרור. ונמנה על בני המחזור הראשון של הפקולטה. זרים הונחו ע"י סגל הפקולטה והסטודנטים. השנה הוספנו לאבני המצבה את שמה של טופז אבן חן קליין ז"ל שנספתה בשריפה בכרמל ושנמנתה עם בוגרי המחלקה למדעי בעלי חיים בפקולטה.

טיפול לקנגורו מראה הצלחה
גם בקרב כלבים וחתולים הסובלים מבעיות חניכיים

חיוך של קנגורו: מדענים פיתחו תרופה לדלקת חניכיים של קנגורואים
הטיפול מראה הצלחה גם בקרב כלבים וחתולים הסובלים מבעיות חניכיים

מחלות חניכיים הן מהמחלות השכיחות יותר באוכלוסיית הקנגורואים החיים בשבי ועלולות להביא לתחלואה קשה עד כדי מוות. לפני כ-4 שנים התפרצות של המחלה בגן החיות "גן-גורו" הביאה לתמותה של כ-40% מכלל הקנגורואים בגן החיות. כעת, מדענים מהאוניברסיטה העברית פיתחו טיפול חדשני לבעיית החניכיים של הקנגורו המעלה את שיעור ההישרדות מהמחלה ל-100%.

מחלות חניכיים בקנגורו נגרמת בין היתר כתוצאה מהחיים בשבי המלווים בגורמי לחץ, מזון מעובד ואוכל שניתן ללא פיקוח על ידי מבקרים. למחלת החניכיים בחיות כגון הקנגורו השלכות קשות ביותר: קנגורו שחלה יאבד במהרה את התיאבון, ובהעדר טיפול מתאים, ירעב למוות תוך זמן קצר. שיעור התמותה הגבוה מן המחלה מתווסף להתדלדלות אוכלוסיית הקנגורואים הנובעת מרבייה איטית ואחוזי הישרדות נמוכים בקרב גורי קנגורו.

הטיפול הקיים כיום למחלת החניכיים של הקנגורואים מצריך החדרת אנטיביוטיקה בהרדמה או בכפייה מספר פעמים ביום, ובידוד החיה מחשש להדבקה כוללת. טיפול זה עשוי להגביר את הלחץ שבו נתון הקנגורו ממילא, וכפי שניתן לדמיין, לא קל להאכיל בכפייה קנגורו ששוקל בממוצע בין 70 ל-80 ק"ג. מצב זה מביא לכך שלרבים מהקנגורואים הטיפול אינו מסייע, והם מתים מהמחלה.

הטיפול החדשני לדלקת החניכיים בקנגורו פותח על-ידי פרופ' מיכאל פרידמן מביה"ס לרוקחות בפקולטה לרפואה, פרופ' דורון שטיינברג מהפקולטה לרפואת שיניים וד"ר ערן לביא מביה"ס לרפואה וטרינרית. הטיפול משלב חומרים אנטימיקרוביאלים המוטמעים בתוך נשא פולימרי הגורם לשחרור מושהה, מבוקר ואיטי של התרופה מתוך התכשיר: הווטרינר המטפל מורח את התרופה, דמוית לקה, פעם אחת בלבד באזורים הנגועים בפיו של הקנגורו. "החומרים המחטאים משתחררים בהדרגה במשך מספר ימים, ובכך מגבירים את יעילות הטיפול בדלקת", מציין פרופ' פרידמן.

החוקרים שיערו כי באמצעות התאמה מסוימת בנוסחה של התרופה הרווחת לדלקת חניכיים בבני-אדם, יוכלו להינצל קנגורואים ממוות. המחקר, שתוצאותיו פורסמו באחרונה בכתב העת Journal of Zoo and Wildlife Medicine, נערך במשך כשלוש שנים בקרב אוכלוסיות הקנגורואים בגן גורו שבקיבוץ ניר דוד ובגן החיות התנכ"י ע"ש משפחת טיש בירושלים, בשיתוף הווטרינרים ד"ר מיטל בקל-וייס וד"ר נילי אבני-מגן. הטיפול הוכח כמוצלח: כלל הקנגורואים שבהם התגלתה המחלה בשלב מוקדם ואשר טופלו בתכשיר הניסיוני נרפאו לחלוטין מדלקת החניכיים בתוך פרק זמן קצר יחסית. "הטיפול החדש קל יותר לביצוע בהשוואה לטיפול הזמין כיום מקצר משמעותית את זמן ההחלמה, ואינו מלווה בתופעות לוואי", מסביר פרופ' שטיינברג, "מנגנון השחרור המושהה מפחית לאין שיעור את סבלה של החיה, מביא להחלמתה ומאפשר את חזרתה המהירה לקבוצה, עובדה בעלת חשיבות מכרעת ברפואת חיות בר וגני חיות".

הטיפול החדש נושא בחובו בשורות טובות גם לחיות מחמד, כמו כלבים וחתולים. כ-80% מהכלבים בגיל ארבע ומעלה סובלים, בצורה זו או אחרת, מבעיות שיניים וחניכיים שונות. בדומה לקנגורואים, גם כלבים סובלים מדלקות חניכיים חמורות אשר עשויות להוביל למחלה סיסטמית קשה. במחקר שנערך באחרונה בקרב עשרות כלבים נמצא הטיפול בתכשיר לשחרור מושהה הנמרח עלי ידי בעל הכלב אפקטיבי במניעה ובריפוי החניכיים מחלות פה בכלבים. "הטיפול החדש עשוי להתאים לחיות נוספות הסובלות מדלקת חניכיים, ובכך להפחית את סבלן ולהוריד את שיעורי התחלואה והסיבוכים הנלווים למחלה", מציין ד"ר לביא. כעת, בוחנים החוקרים דרכים לשלב בתרופה תוספי מזון על-מנת להופכה לטעימה יותר בעבור הכלבים. זאת ועוד, ההמצאה מוצעת למסחור על ידי יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית, המחפשת שותף לפיתוח הטיפול בתחום חיות הבר והמחמד.

גידול בביקוש בתיירות

בפקולטה לחקלאות מכשירים כח אדם אקדמי בענף התיירות והמלונאות

דברים שנאמרו בטקס מלגות ע"ש יאיר אנגל ז"ל ויקותיאל וסמו פדרמן ז"ל והתאחדות המלונות בישראל

בטקס חלוקת 16 מלגות לתלמידי מגמת ניהול מלונאות משאבי מזון ותיירות בפקולטה לחקלאות ברחובות על שם יאיר אנגל ז"ל, יקותיאל וסמו פדרמן ז"ל ועל ידי התאחדות בתי המלון בישראל. נכחו מר עוזי ברעם, פרופ' רוני פרידמן דיקן הפקולטה לחקלאות, מיקי ועמי פדרמן מבעלי רשת מלונות דן, מר כרמי גילון , סגן נשיא האוניברסיטה העברית לקשרי חוץ , מר אלי גונן ראש התאחדות בתי המלון, מר שמואל צוראל מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל, יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא) ומשפחתו, קצינים וחיילים יוצאי השייטת ומנהלים בכירים של רשת מלונות דן , סטודנטים וחוקרים.

הטקס החל בהדלקת נרות חנוכה ובמצגת שהכינה המשפחה על נקודות ציון בחייו של לוחם השייטת יאיר אנגל שנפל בעת מילוי תפקידו. בחירתו בנושא תיירות בעבודת גמר שהגיש כתלמיד תיכון היוותה צוואה והמשפחה בחרה להנציח אותו בדרך זו, במלגות הקשורות בתיירות.

פרופ' רוני פרידמן דיבר על הקשר החשוב בין המלונאים לתלמידי המלונאות שלנו. שאין בפקולטה ובאוניברסיטה אף מגמה הזוכה לתמיכה ופירגון כמו מגמת מלונאות הנתמכת על ידי גורם חוץ, מלגות אלה הינן הבעת אמון של המלונאים במגמה ובתלמידיה וחייבים אנו להודות שהמגמה ראויה לכך.

כרמי גילון, סגן נשיא האוניברסיטה ציין שאירוע זה הינו "בועה של יופי" במדינת ישראל וכל הטוב שבה. משפחת פדרמן מייצגת מסורת של נתינה לחברה בישראל במיוחד להשכלה הגבוהה בשורה של נושאים המשפיעים על איכות החברה והמצוינות שבה. משפחת אנגל תרמה את היקר מכל, את בנה שהגן על מדינת ישראל וערכיה. והסטודנטים המצטיינים המייצגים את האיכות והמצוינות של הדור הצעיר דור העתיד.

מר עמי פדרמן נציג מלונות דן סקר את תולדות המשפחה שהחלה את דרכה במלון קטה-דן הראשון במלונות משפחת פדרמן . ציין שהתיירות הינה רבת פנים, ישנה התפתחות עצומה במגוון צימרים, במלונות בוטיק, כמוהם כנרות נוספים בחנוכיית המלונות המספקת עבודה לכל , ומאפשרת לעצמאים להתפתח בתחום . החשיבות היא בהעברת הידע. סיים בדבריו של ניוטון שאמר: "אם אני יכול להביט למרחק משמעו שאני עומד על כתפי קודמי"

פרופ' עליזה פליישר, ראש מגמת ניהול מלונאות, משאבי מזון ותיירות בפקולטה לחקלאות, סקרה את הגידול במספר התיירים בארץ, ציינה שאין מספיק חדרי מלון, התחרות על כל תייר עם הארצות השכנות לנו כמו ירדן ומצרים הינה גדולה, ועלינו לעמוד בחידושים ובטכנולוגיה, התייר המחפש היום נופש משתמש בטויטר בפייסבוק, ובלי אקדמיזציה לא ניתן להתקדם. ואת זה עושים אצלנו, בפקולטה, פה חוד החנית של הכשרת כוח אדם אקדמי בישראל. סיפרה על גידול מספר הבוגרים התופסים עמדות בכירות והודתה להתאחדות ולתלמידים.

נציג התלמידים סיפר על מסלול הלימודים המאתגר, על הצורך להתפרנס תוך כדי הלימודים וכיצד משפיעה המלגה על חייו כסטודנט המאפשרת להתמסר ללימודים מבלי לדאוג לפרנסה .

במהלך הטקס הרצה ד"ר נועם שובל מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית על

"מהפכת האיתור הדיגיטלי,
הפוטנציאל למחקר ותכנון וניהול תיירות"

כלת פרס נובל לכימיה - 2009, פרופ' עדה יונת

בטקס חלוקת מלגות ע"ש יוסי לפר ז"ל

בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית

באולם המלא מפה לפה בחברי סגל הפקולטה לחקלאות ובסטודנטים נשאה פרופ' עדה יונת הרצאת אורח, שנושאה היה "האברסט שמעבר לאברסט" בו סקרה את תהליכי המחקר שלה ואת נושא הריבוזום. סיפרה על הדרך והאמונה במחקרה שהובילו אותה לקבלת הפרס.

האירוע נערך במסגרת טקס חלוקת מלגות ע"ש יוסי לפר ז"ל, תרומת מרכזי תעשיות וחברת ברן.

זו השנה השמינית שמלגות אלה מחולקות לתלמידי הזנת בעלי חיים הלומדים בפקולטה לחקלאות.

את האירוע הנחו פרופ' משה קול, סגן דיקן הפקולטה להוראה ומר חן כהן סמנכ"ל מרכזי תעשיות.
השנה קיבלו את המלגה 9 תלמידים, 7 מהפקולטה ו-2 ממדרשת רופין ממסלול "הנדסאי רפת".

לאחר ההרצאה, עברה פרופ' יונת להרצות בפני כ- 450 סטודנטים שגדשו את האודיטוריום, תלמידי שנה א' בקורס "ביולוגיה של התא" המועבר על ידי ד"ר מנחם מושליון, מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות . הרצאתה עסקה ב"מבנה ותפקיד הריבוזום" ובשל הביקוש הרב, הועברה ההרצאה בהקרנה לכיתה נוספת שהיתה אף היא מלאה מפה לפה.

סטודנטית מהפקולטה לחקלאות זכתה בתחרות

עדי נודל סטודנטית לתואר שני במכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"שרוברט ה. סמית השתתפה בכנס האגודה לפיטוכימיקלים .(ASP 2010) של צפון אמריקה שהתקיים בטמפה, פלורידה. עדי הציגה את הפוסטר שלה בהנחיית ד"ר זוהר כרם ופרופ' רם רייפן מהמכון לביוכימיה מדעי המזון והתזונה.

כותרתה הרצאה והפוסטר:
Identification of the major metabolites in mice plasma and tissues, following oral administration of concentrated saponins from fenugreek, using mass spectrometry. מתוך 300 הפוסטרים שהוצגו נבחרה עבודתה של עדי יחד עם עוד 2 עבודות מרחבי העולם כטובות ביותר. וכן התבקשה לשאת הרצאה בפני כל באי הכינוס, עבודתה עוסקת בהשפעת ספונינים (פיטוכימיקל הנמצא בקטניות כמו החילבה,למשל) על מטבוליזם של שומן. מתן דיאטה עשירה בשומן עם תוספת ספונינים לעכברים מנעה את העלייה הצפויה במשקל כתוצאה מצריכת דיאטה זו.

בספונינים קיים הפוטנציאל לשימוש כתוסף תזונה היכול לשמש במלחמה במגיפת ההשמנה העולמית. בעבודה זו גילו לראשונה שספונינים מחילבה נספגים במערכת העיכול, זה השלב הראשון להבנת מנגנון הפעולה של ספונינים אלו.

עדי נולדה ביבנה, שירתה כקצינה בחיל האוויר, למדה ביוכימיה בתואר הראשון בפקולטה לחקלאות ועתה מסיימת את התואר השני וממשיכה לתואר דוקטור בפקולטה לחקלאות.

שער חדש לפקולטה לחקלאות

בנוכחות בני משפחת התורם מר רוברט ה. סמית ז"ל, נשיא האוניברסיטה פרופ' מנחם בן ששון, ראש עירית רחובות מר רחמים מלול, מנכ"ל האוניברסיטה גב' בילי שפירא, סגן נשיא האוניברסיטה מר כרמי גילון, דיקן הפקולטה לחקלאות פרופ' רוני פרידמן, סגל החוקרים ועובדי הפקולטה לחקלאות ומוזמנים, נחנך השער הראשי "שער הרצל" שבנייתו הושלמה. ועליו הוטבעה הכתובת: "הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית"

את הסרט גזרה הגב' קלריס סמית שבעלה רוברט סמית ז"ל לא זכה להגיע למעמד חנוכת השער, אך היה מעורב בכל תהליך התכנון, העיצוב וסגנונו של השער. את הטקס הנחה פרופ' רוני פרידמן, דיקן הפקולטה שדיבר על תרומתו של מר סמית למשפחת הפקולטה, והודה לעוסקים במלאכה והאחראים על כך שעשו ימים כלילות למען השלמת הפרוייקט. ציין את תרומת האדריכל דגן מושלי, את תרומת מר אברהם ברגר, מנהל אב"ת רחובות ואת מר שלמה גולדמן, מנהל הפרויקטים של הפקולטה.

נשיא האוניברסיטה פרופ' מנחם בן ששון דיבר על מחוייבות הדור הממשיך של משפחת סמית למורשת האב וחזונו. ורואה בכך את הלפיד המועבר ממר סמית המנוח לדור ההמשך של המשפחה.

עוד אמר :"בעצם הקמת השער הוא רואה גשר בין העיר רחובות - עיר המדע לבין האוניברסיטה העברית והפקולטה לחקלאות בפרט. הפקולטה כנושאת את דגל ההשכלה, את הקשר בין המרחב לאדמה, האחראית על שמירת שטחים פתוחים עם תזונת העולם הרעב, בשער רואה הנשיא את המסר השומר את הזיכרון והמנהיגות של סמית המנוח . הנשיא העניק למשפחה מפתח מזוזה מהודר, ודיבר על משמעות העברתו מדור לדור.

ראש עיריית רחובות, מר רחמים מלול, ספד למר סמית , על היותו איש ערכי, שהטמיע בהצלחתו את הצורך לעזור לקהילה ולאוניברסיטה. דיבר על רחובות העיר החוגגת 120 שנים להיווסדה – שזו חגיגה שראוי להתפאר בה, לנוכח ההישגים המצויים בה.

בתו של סמית, מישל, הודתה בשם המשפחה וסיפרה עד כמה רצה אביה להיות מעורב בפרויקטים, לבוא לעזרת האוניברסיטה, תוך שמירה על הפרטים החשובים באמת. וכמה היה שמח לראות את סיום הפרויקט הזה. המשפחה עצמה מאמינה באוניברסיטה העברית ומקווה שמורשת האב תימשך.

בתום הדברים, נערך טקס הסרת הוילון מעל תמונתו של מר סמית התלויה בלובי שער הכניסה החדש. והמשפחה התכבדה בברכת "המוציא" על חלה ומלח. לאחר הטקס נערך טקס חלוקת מלגות לתלמידים מצטיינים תרומת משפחת סמית.

טבק? לא רק לסיגריות: פיתוח חדש באוניברסיטה מפיק קולגן מצמח הטבק

פרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה' סמית של האוניברסיטה העברית הצליח לייצר העתק של קולגן אנושי מצמחי טבק. להישג השלכות מסחריות משמעותיות לשימוש במגוון פרוצדורות רפואיות. בעבור פריצת הדרך קיבל פרופ' שוסיוב את פרס קיי לפיתוחים חדשניים במהלך אירועי חבר הנאמנים ה-73 של האוניברסיטה.

פרופ' עודד שוסיוב
- העתק של קולגן אנושי מצמח הטבק

פרופ' שוסיוב מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות באוניברסיטה העברית, עומד בראש מעבדה שבה הצליחו המדענים לראשונה להחדיר חמישה גנים אנושיים המייצרים את חלבון הקולגן לצמח הטבק בטכניקות של הנדסה גנטית.

קולגן הוא החלבון השכיח ביותר בגוף האדם, ומהווה מרכיב עיקרי של רקמות חיבור. קולגן נמצא בעור, בעצמות, בסחוס וברצועות ומשתמשים בו ברפואה למשל למילוי קמטים, וכן בשתלים אורטופדיים ובריפוי פצעים. השוק העולמי של שתלים ביולוגיים לכירורגיה אורתופדית ושל אמצעים לריפוי פצעים מוערך כיום ב-30 מיליארד דולר לערך לשנה.

כיום, מופק קולגן לשימושים מסחריים מבעלי חיים, כמו פרות וחזירים, וכן מגופות אדם. ואולם, מקורות אלו עשויים להדביק בנגיפים שמקורם בבעלי חיים, וכן במחלת "הפרה המשוגעת", נוסף לבעיה האתית הנובעת משימוש בגופות אדם.

הפיתוח של פרופ' שוסיוב נרשם כפטנט בחברת יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית. חברת קולפלנט בע"מ (CollPlant) שהוקמה על בסיס פטנטים וטכנולוגיות שפותחו במעבדה של שוסיוב, גייסה 15 מיליון דולר כדי להקים את החברה המסחרית הראשונה לחקלאות מולקולארית בישראל, והיא פועלת לייצור מוצרים המבוססים על קולגן שמשכו עניין מסחרי שיתופי מחברות בארה"ב, אירופה וישראל. קולפלנט היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסת TASE וחברת יישום, היא אחת מבעלי המניות של החברה. פוטנציאל הרווח של האוניברסיטה מהמצאה זו צפוי להגיע למאות מיליוני דולרים.

הענקת פרס קיי לחדשנות מתקיימת מדי שנה מאז 1994. יצחק קיי מאנגליה, תעשיין בולט בתעשיית התרופות ייסד את הנוהג לחלוקת פרסים לעידוד אנשי סגל וסטודנטים של האוניברסיטה העברית לפתח שיטות חדשניות בעלות פוטנציאל מסחרי אשר יתרמו לאוניברסיטה ולחברה.

טקס חלוקת מלגות יערני העתיד

טקס חלוקת מלגות "יערני העתיד" למשתתפי תכנית ייעור, ניהול שטחים פתוחים ופיתוח בר קיימא ע"ש רונלד אפלבי בנוכחות הסטודנטים הזוכים וחוקרים, אנשי הקרן הקיימת לישראל, הגב' יעל שאלתיאלי, מנכלי"ת הקק"ל, מר דוד ברנד, מנהל אגף הייעור, פרופ' רוני פרידמן, דקן הפקולטה והגב' ג'סיקה לאוסון- שטיין, אחראית דסק קנדה בקק"ל, התקיים בפקולטה טקס חלוקת מלגות "יערני העתיד" למשתתפי תכנית ייעור, ניהול שטחים פתוחים ופיתוח בר קיימא ע"ש רונלד אפלבי , הנוכחים שמעו סקירת תכנית יערני העתיד ע"ש אפלבי, מאת דוד ברנד, דברים בנוגע לאיכות ומצוינות תלמידינו, אמר פרופ' רוני פרידמן, דיקן פקולטה. והגב' יעל שאלתיאלי הדגישה את חשיבות תכנית אפלבי, והחתירה להרחבת המלגות גם לתואר דוקטור. לסיום דבריה אמרה "אין חכמת הלימוד כחוכמת המעשה.. לימוד הינו שלב בדרך לעשייה" ובירכה את התלמידים.

בחלק המקצועי דיבר "על המגמה לשמירת טבע, ניהול שטחים פתוחים בחקלאות" - פרופ' חיים קיגל, מרכז המגמה. על המסלול ליערנות מקצועית סיפרה גב' אירה חייטין, בוגרת הפקולטה, ועתה עובדת אגף הייעור. הרצאה מקצועית בנושא "התאמה לשינוי אקלים ביער" נשא ד"ר ז'וזה גרינצוויג, ממורי המגמה וחוקר במכון למדעי הצמח וגנטיקה חקלאית ע"ש סמית.

את המלגות ל- 14 הזוכים, 12 לתואר ראשון ו-2 לתואר שני העניקו גב' שאלתיאלי, פרופ' פרידמן ומר דוד ברנד

פרס רוטשילד לשנת תש"ע – 2010 לפרופ' שלום אפלבום

מהמחלקה לאנטומולוגיה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית

במעמד שר המדע והטכנולוגיה, ח"כ פרופ' דניאל הרשקוביץ, הלורד רוטשילד, ומר דוד בלומברג, יו"ר הדירקטוריון של הספריה הלאומית, פרופ' יהודית בירק, יו"ר הוועדה המייעצת לפרסי רוטשילד, פרופ' רוני פרידמן, דיקן הפקולטה ובני משפחה נרגשים הוענק פרס רוטשילד בחקלאות לשנת תש"ע לפרופ' (אמריטוס) שלום אפלבום מהמחלקה לאנטומולוגיה.

בהחלטות הוועדה נאמר: "פרס רוטשילד בחקלאות מוענק לפרופ' אפלבום על מכלול מחקריו החדשניים, המתייחסים להשפעת גורמי עקה סביבתיים על הפיזיולוגיה של התנהגות חרקים ועל הבאת המידע הבסיסי שנצבר לקראת יישם מתקדם בהגנת גידולים חקלאיים"

כבר 30 שנה חוקר פרופ' אפלבום את הפיזיולוגיה של החרקים מתוך רצון למצוא תהליכי חיים ייחודיים כאמצעים לבקרה ביולוגית. אחד ממחקריו התמקד באינטראקציה בין זכר לנקבה אצל חרקים, מתוך רצון למצוא שיטות התערבות בתהליך ההזדווגות. פרופ' אפלבום ועמיתיו ממשיכים במחקר בעזרתם של סטודנטים לתואר שלישי ופוסט-דוקטורט יחד עם מחוייבות למיזעור הנזק הסביבתי.

סופר-עגבנייה: מדענים מהאוניברסיטה העברית ומארה''ב גילו גֶן בעגבנייה שמגדיל את יבול הצמח ב-60% ומשפר את איכותה

עגבנייה היא בין הירקות הפופולריים ביותר בתפריט הים תיכוני ומוצר טבעי בכל סלט. לכן אין זה מפתיע כי מדי שנה מגדלים בעולם עשרות מיליוני טונות של עגבניות מסוגים שונים אשר שווים נאמד ביותר משני מיליארד דולר. כעת, פיתוח חדש של מדענים מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע''ש רוברט ה' סמית של האוניברסיטה העברית יתרום להגדלת יבול עגבניות גדולות תוך שיפור מתיקותן.

עורכי המחקר, הדוקטורנט אורי קריגר ופרופ' דני זמיר מהפקולטה לחקלאות ע''ש רוברט ה' סמית באוניברסיטה העברית, בשיתוף ד''ר זק ליפמן ממעבדות קולד ספרינג הרבור בניו-יורק, גילו כי גֶן יחיד, החיוני ליצירת תפרחת בצמח העגבנייה, מגדיל את יבול הצמח ביותר מ-60%. עוד גילו החוקרים כי תכונה זו ניתנת ליישום במגוון של זנים ובתנאי אקלים שונים.

הגן זוהה במהלך מחקר גנטי, שתוצאותיו פורסמו בתחילת החודש בכתב העת Nature Genetics, אשר התמקד בפענוח הגורמים הגנטיים המעורבים בתופעת און-כלאיים (Hybrid Vigor) בצמח העגבנייה. בתופעה זו, שזוהתה לפני למעלה ממאה שנה ע''י צ'ארלס דארווין, לצאצאם של שני צמחים בעלי קירבה גנטית מראה קצב צמיחה ויבול טובים יותר משל הוריו. אחת התאוריות הראשונות שהוצעו לפני כמאה שנה, מייחסת את התופעה לאינטראקציה ייחודית המתרחשת בין שני עותקים שונים של גן מסוים, אולם עד כה לא זוהו גנים המעורבים בתופעה.

כדי לאתר את הגן, עשו החוקרים שימוש במאגר גנטי המכיל כ-5,000 קווי עגבנייה מוטנטים. כל אחד מהקווים מכיל בממוצע גן פגום יחיד אך הוא זהה ביתר הרכבו הגנטי לזן התרבותי של העגבניות. הקווים המוטנטים נבדלים בתכונות הקשורות להתפתחות הצמח כגון צורת הפרי, צורת העלים, צבע הפירות וכו'. החוקרים הכליאו את הזן התרבותי עם קווים מוטנטים שונים והשוו את יבול המכלואים ותכונות נוספות לזן התרבותי. ''שתלנו את הניסוי בשני אזורי גידול שונים ובחנו האם המכלואים שמכילים עותק אחד תקין של גן מסויים והעותק נוסף עם מוטציה, יכולה להביא לשיפור תכונות שונות בצמח בהשוואה לזן התרבותי'' מסביר קריגר. אפיון הצמחים נעשה על מגוון תכונות כגון: יבול הפירות לצמח, משקל הצמח, גודל הפרי ואחוז הסוכרים המסיסים בו. ''כשהגענו לשדה לראות כיצד התפתחו הצמחים, זיהינו בקלות את הצמח שנתן את התנובה הגדולה ביותר כיוון שפשוט לא היה ניתן להרימו בידיים''.

החוקרים מצאו כי המכלוא עם המוטציה מביא להגדלת מספר התפרחות הכללי בצמח ומספר הפרחים בכל תפרחת אשר בהמשך יתפתחו לפירות. כך, בעוד שבזן התרבותי נוצרות כ-75 תפרחות ובכל תפרחת בין 3-5 עגבניות, בקו המכלוא נוצרות כ-100 תפרחות עם 4-7 עגבניות בכל תפרחת. זאת ועוד, בניגוד להנחה כי ריבוי עגבניות בצמח תביא להקטנה של משקל כל פרי, משקלם הממוצע של הפירות בקו המכלוא היה גבוה מזה של הזן התרבותי.

הגן שנמצא מביא לתכונה ייחודית נוספת בעגבנייה – טעם מתוק יותר. ''שיח העגבנייה יכול לייצר רמה מוגבלת של סוכרים אותה הוא מחלק בשווה בין פירותיו'' אומר קריגר. ''לכן, סברנו תחילה כי היבול הגדול שקיבלנו יפגע במתיקות הפרי''. ואולם, להפתעת החוקרים, הגן שמצאו גרם לעלייה של 20% ברמת הסוכר המסיס בפירות, עובדה הרלוונטית במיוחד ליצרני הקטשופ.

לדברי קריגר, ''בהיבט המחקרי הממצא שלנו מהווה הוכחה ראשונה לקיומו של גן יחיד אשר משפיע בצורה דרמטית על תופעת און-הכלאיים. בהיבט היישומי, המחקר הראה כי שילוב הגן בצמח יכול להביא לשיפור של מספר תכונות בעלות חשיבות חקלאית, וכל זאת ללא שימוש בהנדסה גנטית''.

הטכנולוגיה נרשמה כפטנט על ידי יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית, המחפשת שותפים פוטנציאלים לפיתוח ומסחור ההמצאה.

שיטה להדברת מזיקים ידידותית לסביבה:

"ארוחת בוקר של אלופים" להגברת הפעילות המינית של חרקים

שיטה חדשה שפותחה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע''ש רוברט ה' סמית של האוניברסיטה העברית מגבירה את הפעילות מינית של חרקים עקרים שמשמשים לצורכי הדברה ידידותית לסביבה. השיטה מדלדלת את אוכלוסיות החרקים המזיקים ללא פגיעה בסביבה או בבריאות האדם ותורמת בכך להגדלת היבולים והרווחיות של החקלאים.

הדברת מזיקים כיום מבוססת בעיקר על מגוון חומרים כימיים. חומרים אלו מפרים את האיזון האקולוגי בבית הגידול, חודרים למי התהום ובמקרים רבים אף פוגעים בבריאות האדם. נוסף לכך,עם השנים התברר שהשימוש בחומרי הדברה כימיים מספק פתרון זמני בלבד לבעיית המזיקים המפתחים עמידות לחומרים.

כתחליף לשימוש בחומרים הכימיים, שִכלל פרופ' בועז יובל מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית שיטה קיימת לעיקור חרקים מזיקים או חרקים מעבירי מחלות. השיטה ניתנת ליישום על מגוון מינים של יתושים מעבירי מחלות וזבובי פירות הגורמים לנזק גדול לגידולים חקלאיים רבים, כדוגמת הדרים וזית. במסגרת השיטה, מגדלים במפעל מיליוני חרקים, מבודדים בשיטה גנטית את הזכרים ומעקרים אותם טרם שחרורם חזרה לשדה. הציפייה היא שהזכרים העקרים יזדווגו עם נקבות הבר, אלו יטילו ביצים לא מופרות וכך תתמעט אוכלוסיית המזיקים.

ואולם, התברר כי תהליך העיקור משפיע על היכולת המינית של החרקים ופוגע למעשה באפקטיביות השיטה. במעבדתו של פרופ' יובל למדו את ההיבטים הפיזיולוגיים וההתנהגותיים אשר משפיעים על הצלחת הפעילות המינית של החרקים ומצאו כי אחד הגורמים שמשפיעים על התפקוד המיני של הזכרים הוא התזונה שלהם.

פרופ' יובל מצא כי הזנת הזכרים במזון עתיר חלבונים משפרת את התפקוד המיני שלהם. במחקר שנעשה בשיתוף פרופ' אדוארד יורקביץ, ותלמידי המחקר עדי בכר, מיקי בן-יוסף, שגיא גבריאל ואייל בן-עמי מהפקולטה לחקלאות, נמצא כי החיידקים שמצויים במערכת העיכול של זבובי פירות משפיעים במובהק על ההצלחה המינית שלהם.

על בסיס הגילוי, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת International Society for Microbial Ecology, מפתחים פרופ' יובל ועמיתיו למחקר "ארוחת בוקר של אלופים" עשירה בחלבונים ובחיידקים שנמצאו במערכת העיכול של הזבובים. הארוחה הפרוביוטית ניתנת להם טרם שחרורם לשדה, ומשפרת את תפקודם המיני.

כיום מיושמת השיטה שפותחה במעבדתו של פרופ' יובל נגד מגוון של זבובי פירות בישראל, בארה"ב, בתאילנד, בפיליפינים, באוסטרליה ובמקסיקו. במקביל מנסים כעת ליישם את השיטה נגד יתושים במקומות שונים בעולם כמו באפריקה ובקריביים.

"ישום מוצלח של השיטה יביא להרחבתה לסוגים שונים של חרקים המזיקים לצמחים ולבעלי חיים כמו גם למזיקים שמעבירים מחלות לאנשים תוך שמירה על הסביבה ועל הבריאות" מציין פרופ' יובל.

פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי הוענק לד''ר מאשה ניב מהפקולטה לחלקאות

18 בפברואר, 2010 - פרס ''קריל להצטיינות במחקר מדעי'' הוענק לאחרונה לד''ר מאשה ניב מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע''ש רוברט ה' סמית של האוניברסיטה העברית. הפרס שהוענק מטעם קרן וולף, מיועד לחברי סגל אקדמי מצטיינים בדרגת מרצה או מרצה בכיר, שטרם קיבלו קביעות ומועסקים באחת מהאוניברסיטאות בישראל. מדי שנה מוענקים שישה פרסים בסך 10,000 דולר כל אחד בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים, הרפואה, החקלאות וההנדסה.

מחקרה של ד''ר מאשה ניב עוסק בהעברת אותות בתאים. באחד ממחקריה חוקרת ד''ר ניב את קולטני הטעם – רצפטורים הנמצאים על ממברנת תאי הטעם ואחראים על שלב הזיהוי המולקולרי של המזון. באמצעות שיטות חישוביות מתקדמות בנו ד''ר ניב ושותפיה מודלים תלת מימדיים של הקולטנים ובאמצעותם הם חוקרים את מידת ההתאמה בין מולקולות הטעם לבין הקולטנים שלהן.

נשיא המדינה בביקור בפקולטה לחקלאות של האונ' העברית היום:

"שום קשקושי דיפלומטיה לא יחליפו את תרומתכם האדירה לפיתוח החקלאות ולמיגור הרעב העולמי"

נשיא המדינה שמעון פרס ביקר היום בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע''ש רוברט ה' סמית של האוניברסיטה העברית. במהלך הביקור נפגש הנשיא עם חוקרי הפקולטה לחקלאות ושמע מהם על החידושים האחרונים בתחום. הנשיא פרס אמר בביקור "אני גאה בפיתוחים ובטכנולוגיה הישראלית בתחומי החקלאות ויכול לומר בפה מלא שאתם, באוניברסיטה העברית, השגרירים הכי טובים של מדינת ישראל. שום קשקושי דיפלומטיה לא יחליפו את תרומתכם האדירה לפיתוח החקלאות ולמיגור הרעב העולמי".

בביקור השתתפו גם יו"ר חבר הנאמנים של האוניברסיטה מיקי פדרמן, סגן נשיא האוניברסיטה לקשרי חוץ כרמי גילון, דיקן הפקולטה לחקלאות פרופ' רוני פרידמן.

בתמונה עם השתיל: הנשיא פרס מבקר בחממה של ד"ר מנחם מושליון העוסקת בדיאגנוסטיקה של צמחים חוסכי מים ועתירי יבול המותאמים לאזורים צחיחים (צילום: ששון תירם).

בתמונה עם המיכל מים: הנשיא פרס מבקר במעבדה של פרופ' בני חפץ ופרופ' אבנר עדין העוסקת בטיפול במים ומתרשם מטכנולוגיה חדשנית לטיפול במים ובמיחזורם (צילום: ששון תירם).

מה חדש בתחום המזון?

וכיצד ניתן לעודד חדשנות בתעשיית המזון?

שאלות אלו יעמדו במוקד הכינוס השלישי לחידושים במזון

שיתקיים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית

מזונות מותאמים לפי הגֵנים, מזונות שתורמים לחיזוק העצמות ומזונות שמווסתים את השעון הביולוגי – אלו הם רק חלק מהחידושים בתחום המזון שיוצגו בכינוס שיתקיים בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה' סמית באוניברסיטה העברית.

"הכינוס יפגיש את התעשיינים ואת אנשי האקדמיה עם החידושים האחרונים בתחום המזון" אומר ד"ר רוני שפירא, מנהל המכון לביוכימיה ומדעי המזון והתזונה שבפקולטה לחקלאות וממארגני הכינוס.

החידושים האחרונים בתחום המזון

ד"ר שפירא מציין כי הדבר החדשני ביותר שמתרחש בעולם המזון כיום הוא הכנת מזון מותאם ללקוח, כמו למשל מזון מותאם למבוגרים, לספורטאים ולנשים בגילאים 50-20. "המזון הופך להיות פונקציונאלי ויש בו מרכיבים קריטיים שחשובים לבריאות הכללית ולמניעה של מחלות מטבוליות רבות" אומר ד"ר שפירא.

חידושים נוספים הם מחקרים שעוסקים בהתאמת מזונות לפי הגֵנים של כל אדם ומחקרים שעוסקים בהשפעת חומרים מהטבע על ביטוי גנים בחיידקים ולפיהם ייתכן כי מזונות מהטבע דווקא מעודדים תוקפנות של חיידקים, דבר שנבדק במעבדתו של ד"ר שפירא.

מזונות מחזקי עצמות

ד"ר אפרת מונסונגו-אורנן מהמכון לביוכימיה ומדעי המזון והתזונה שבפקולטה לחקלאות תציג בכינוס גישות חדשניות לחיזוק עצמות ומניעת אוסטיאופורוזיס. "בניגוד לתפיסה הנפוצה לפיה רק ויטמין D וסידן משפיעים על צפיפות העצם, במחקרים שערכתי גיליתי שאומגה 3, שנמצאת בשמן דגים, בדגנים ובקטניות, יכולה לתרום לחיזוק העצם" אומרת ד"ר מונסונגו-אורנן. "תזונה שכוללת מרכיבים אלו בשילוב פעילות גופנית תוכל למנוע את המחלה בקרב חולים פוטנציאליים מבחינה גנטית". כיוון נוסף שנבדק בימים אלו במעבדתה של ד"ר מונסונגו-אורנן הוא השפעת הורמונים המופרשים מרקמת השומן על העצם והקשר בין שתי רקמות אלו ברמה התאית והאנדוקרינית.

שתיית קפה – זה טוב לשעון הביולוגי

ד"ר אורן פרוי המכון לביוכימיה, ומדעי המזון והתזונה שבפקולטה לחקלאות יציג בכינוס מחקר על מזונות המשפיעים על ויסות השעון הביולוגי בגוף. "השעה בשעון הביולוגי יכולה לקבוע מתי נאכל, אבל גם סוג המזון שנאכל יכול לסדר את השעון הביולוגי" טוען ד"ר פרוי. "ברגע שאנחנו יכולים לווסת את השעון באמצעות מזון, אפשר לכוון מערכות בגוף שיעבדו חזק יותר וטוב יותר וזה תורם לבריאות ולאריכות ימים". ממחקר שערך ד"ר פרוי עולה כי ישנם מספר מזונות שמשפיעים על השעון הביולוגי וביניהם קפאין ומזונות המכילים גלוקוז ושומן. "כל האמירות על כך שקפה הוא רעל – אינן נכונות. אין להפריז בשתיית קפה, אך מומלץ לשתות כוס או שתיים של קפה ביום" הוא אומר.

חדשנות בתעשיית המזון

נוסף לחידושים בתחום המזון, יעסוק הכינוס גם בשיטות חדשות לעידוד החדשנות בתעשיית המזון. "בכינוס יוצגו חידושים מרגשים בתעשיית המזון הקשורים לפיתוח מוצרי מזון חדשים ולתחום בקרת האיכות המתפתח בקצב מהיר" אומר ד"ר זהר כרם ממארגני הכינוס. "תעשיית המזון בישראל שמרנית וריכוזית והדרך להטמיע בה חדשנות היא להביא לשינוי בתפיסה של המנהלים ואנשי המפתח בתחום. הכינוס ידגים את שיתוף הפעולה החיוני עם מוסדות המחקר, ידון בתהליכי הפיתוח ובשיטות בקרה חדישות".

פרופ' סם שגיא מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות יתמקד בהרצאתו בשיטת ה"חדשנות הפתוחה" אותה ייבא מארה"ב. שיטת החדשנות הפתוחה היא שימוש מושכל של ידע חיצוני ופנימי להאצת התהליכים המביאים לחדשנות פנימית ותורמת להרחבת השווקים. על פי השיטה, המפעל ו/או החברה יוצרת שיתופי פעולה עם גורמים חיצוניים כמו למשל חברות המספקות חומרי גלם, מומחים בשטחים שונים בארץ ובעולם, מרכזי מחקר, אנשי אקדמיה ולעיתים אין מניעה אף לשתף פעולה עם המתחרים. תהליך החדשנות חייב להתמקד על הצרכן ופונקצית ערך.

"התשובה לחוסר בחדשנות של תעשיית המזון היא קיבוע מחשבתי וחוסר בשיתוף פעולה בין התעשייה לאקדמיה, התעשייה למשרדי הממשלה ובין התעשייה לתעשייה" מסכם פרופ' שגיא. "הבעיה שלנו היא במחשבה מה אנחנו יכולים להרוויח ולא על מה שהמדינה והתעשייה יכולים להרוויח יחד".

3 בינואר, 2010

האוניברסיטה העברית אבלה על מותו של רוברט ה' סמית,
מהתומכים הגדולים של האוניברסיטה

בוב סמית (שלישי מימין) בביקור בפקולטה לחקלאות ביוני 2008 עם משפחתו (צילום: דגלס גתרי)

רוברט ה' סמית, מהתומכים והתורמים הגדולים של האוניברסיטה העברית, הלך לעולמו בסוף השבוע האחרון והוא בן 81.

סמית היה פילנתרופ, איש עסקים מוביל ופעל רבות למען העם היהודי. יזם נדל''ן מצליח שהיה מאוד מסור ומחויב לנושאים הומניטאריים ולקהילה היהודית. הוא תרם להתחזקותה של האוניברסיטה העברית בירושלים, למדינת ישראל ולקהילה היהודית בארצות הברית.

''בוב סמית היה איש משפחה למופת שקידש את ערכי הקהילה, המנהיגות והאחריות הקהילתית'', אמר נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם בן-ששון. ''השפעתו תורגש גם בדורות הבאים, בין אם בקרב סטודנטים צעירים המתחנכים בבתי הספר, באוניברסיטאות ובמוסדות תרבותיים בהם תמך, או בקרב אנשים במדינות מתפתחות להם חיים בריאים יותר הודות לטכנולוגיות שפותחו בזכות תרומתו. קהילת האוניברסיטה העברית בארץ ובחו''ל אבלה וכואבת את מותו, הוא יחסר לכולנו''.

רוברט ה' סמית כיהן כיושב ראש חבר הנאמנים של האוניברסיטה בין השנים 1985-1981. בשנת 1984 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד על ידי האוניברסיטה. הוא כיהן כנשיא ארגון שוחרי האוניברסיטה בוושינגטון והרבה לבקר בישראל ובאוניברסיטה עם בני משפחתו.

סמית היה הכוח המניע מאחורי הקמת המכון למדעי הצמח, וגנטיקה בחקלאות על שם רוברט ה' סמית בקמפוס האוניברסיטה ברחובות. לאחרונה נקראה על שמו הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית ברחובות.

רוברט הילטון סמית נולד ב-21 ביולי 1928, בברוקלין, ניו-יורק. בשנת 1942 עברה משפחתו לוושינגטון. בשנת 1946 ייסד אביו את חברת הבניה על שם צ'רלס א' סמית ורוברט הצטרף אליה לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת מרילנד בשנת 1950.

בשנת 1967 קיבל את הבעלות על החברה של אביו וניהל אותה במשך שנים רבות בשיתוף גיסו. ביחד הם הפכו את חברת הבנייה לאימפריית נדל''ן, שהפכה בסופו של דבר לחברת הנדל''ן המסחרית הגדולה ביותר בוושינגטון.

בשנים האחרונות הקדיש רוברט ה' סמית את חייו לפילנתרופיה. סמית תרם מאות מיליוני דולרים לאוניברסיטאות ומוזיאונים.

רוברט ה' סמית צוטט בעבר באמרו ''אדם המפחד ליטול סיכונים ולעשות טעויות לעולם לא ישיג את כל מה שהוא או היא מסוגלים. אחת מחמש הטעויות הגדולות ביותר שאדם יכול לעשות בחייו היא לחשוש באופן תמידי מלטעות''.

שלדון אדלסון נפגש עם תלמידי המגמה למלונאות, משאבי מזון ותיירות בפקולטה

בפקולטה לחקלאות התקיים לאחרונה מפגש מרתק של יזם התיירות והמלונאות מהמובילים בעולם מר שלדון אדלסון עם תלמידי המגמה למלונאות, משאבי מזון ותיירות בראשותה של ד"ר עליזה פליישר, ראש המגמה שיזמה את המיפגש.

מר אדלסון שהגיע עם רעייתו,נפגש בתחילה עם הדיקן פרופ' רוני פרידמן וד"ר פליישר, ולאחריו באודיטוריום המלא מפה לפה פגש בתלמידי המגמה וחברי סגל הפקולטה. מר אדלסון תיאר בפניהם את השלבים בהם התפתח כיזם וכיצד זיהה הזדמנויות בשוק ופיתח עסקים חובקי עולם בתחום התיירות, המלונאות הקזינו ותחומים אחרים.היתה זו הזדמנות חד פעמית להכיר יזם בסדר גודל כזה וללמוד ממנו. והקהל שאל שאלות.

כנס תלמידי שנה א

כיומיים לפני תחילת שנת הלימודים תש"ע הנפתחת ב- 18 באוקטובר התקיים כנס תלמידי שנה א' המתחילים את לימודיהם בפקולטה לחקלאות, באודיטוריום גדוש תלמידים ששמעו סקירה על לימודים, על ציפיות וכן קצת על המתרחש בפקולטה.

את מקומו של דיקן הפקולטה פרופ' רוני פרידמן מילא פרופ' אלי פיינרמן פרו-דיקן שסיפר על תכניות עכשויות ועתידיות. נציגת דקנט הסטודנטים הגב' סוזי זליגמן דיברה על נושאים הקשורים לרווחת הסטודנטים סגן דקן להוראה פרופ' משה קול סקר את מטרות ההוראה האוניברסיטאיות, הדגיש את מסלולי הלימוד הבינתחומיים, והציע דרכים להגדלת סיכויי ההצלחה בלימודים.

התקיימו מפגשים עם ראשי החוגים, ונערכה היכרות עם פעילות אגודת הסטודנטים בראשות מר יהודה בצלאל הנחתה גב' קארן ידלין, מזכירה לענייני הוראה ותלמידים.

התכנסות חגיגית בפקולטה לקראת השנה החדשה

טקס חילופי דקן – והענקת פרסי עובד מצטיין

טקס חילופי דיקן והרמת כוסית לשנה החדשה התקיים בערב ראש השנה לציבור עובדי הפקולטה, אנשי סגל אקדמי, גמלאים, אנשי מינהל, ונושאי תפקידים.

דיקן חדש לפקולטה לחקלאות יכנס לתפקידו החל משנת תש"ע. פרופ' רוני פרידמן יחליף את פרופ' אלי פיינרמן המסיים כהונה בת ארבע שנים.

הדיקן היוצא פרופ' אלי פיינרמן דיבר על ארבע שנות כהונה ששולבו בעבודה מאומצת בהגשמת חזון הפקולטה, והודה במילים נרגשות לעובדים שסייעו בעדו לצלוח את המשימה. ואילו הדיקן הנכנס פרופ' רוני פרידמן, דיבר על מטרות משותפות והתקווה להצעדת הפקולטה קדימה ובתפקיד. ונשא תפילה להצלחה במשימה.

מר אבשלום וילן (אבו) , מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, נשא הרצאה על "מצבה של החקלאות הישראלית" . לאחר מכן הוענקו פרסים לעובדים:

פרס הערכה הוענק להילדה דיין, מיחידת המחשב, שמינפה את פרויקט השכרת כיתות המחשב ותרמה בכך להזרמת כספים לתקציב הפקולטה.

פרס הצטיינות הוענק לענת גזית בוטון, רכזת קשרי חוץ, על אופייה הנוח, על דבקותה במשימות, וליווי פרויקט סמית באופן שוטף, ענת זוכה על כך לשבחים מרובים ואף קיבלה מכתב תודה אישי מנשיא האוניברסיטה פרופ' מנחם בן ששון. מסירותה לעבודתה וחריצותה ראויים להערכה מיוחדת.

טקס הענקת תעודות "בוגר" ו"מוסמך" לשנת תשס"ט בפקולטה לחקלאות

טקס הענקת תעודות לבוגרי ומוסמכי הפקולטה לחקלאות נערך לאחרונה בקמפוס בנוכחות

למעלה מאלף בני משפחה וחברי סגל ותלמידים. בוגרים ומוסמכים במדעי החקלאות* בוגרים ומוסמכים במדעי התזונה* מוסמכי ביוטכנולוגיה* מוסמכים במדעי החקלאות ומדעי התזונה בשפה האנגלית.

456 מסיימים בסה"כ,
מתוכם 316 לתואר "בוגר" (נשים – 199, וגברים – 117) 140 לתואר "מוסמך" (נשים – 82, גברים – 58)

ל- 10 סטודנטים הוענקה תעודה על "הצטיינות יתרה",
4 מתוכם מתואר "בוגר" ו- 4 ל"מוסמך" , 87 סטודנטים על "הצטיינות" – 57 ל"בוגר" ו- 30 למוסמך .

דיקן הפקולטה לחקלאות פרופ' אלי פיינרמן דיבר על מצויינות באקדמיה וקרא לתלמידים להמשיך ולעסוק במחקר בחקלאות.

פרופ' אורי שני,מנהל הרשות הממשלתית למים, הרצה על " ניהול משק המים בעת משבר"

להקת "בום פם" הנעימה לאורחים בקטעים מגוונים. ופרופ' בועז יובל , סגן דיקן להוראה הנחה וקרא למצטיינים לעלות לבמה ולקבל את התעודה.

בשם התלמידים דיברה גב' מיטל רפעי ששיבחה את האווירה הקשובה בה לומדים הסטודנטים בקמפוס, והודתה על התקופה שעברה במהלך לימודיה בפקולטה. לאחר הטקס התפזרו התלמידים לכיתות לקבלת התעודה .

הסתיים מחזור ה-20 בבית הספר לרפואה וטרינרית

הסתיים מחזור ה-20 בבית הספר לרפואה וטרינרית בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה.סמית .סיימו את חוק לימודיהם 41 תלמידים, והוענק להם תואר דוקטור ברפואה וטרינרית D.V.M.

משך הלימודים בביה"ס הינו 4 שנים, כאשר השנה הרביעית הינה שנה קלינית ומתקיימת ברובה במסגרת בית החולים הווטרינרי.

בוגרים ראשונים בתכנית הלימודים בתחומי הקולינריה "מאסטר שף" במדור ללימודי חוץ

18 תלמידים, ובהם שפים ידועים, קיבלו בימים אלה את תעודת ה"מאסטר שף"

18 השפים הראשונים בארץ שסיימו את מסלול הלימודים, קיבלו בימים אלה תעודת0 ה"מאסטר שף",תכנית הלימודים, שארכה שנתיים, הכשירה אותם במגוון תחומים הקשורים לקולינריה, ניהול, כלכלה, תזונה, טכנולוגיה, דרישות החוק ועוד.

מתוך כ – 300 פניות של מתעניינים בתכנית, בחרה ועדת הקבלה 28 סטודנטים. 18 מתוכם, ובהם שפים מוכרים, הצליחו לסיימה בהצלחה, לאחר שעמדו בכל הדרישות שכללו מבחנים עיוניים, מבחנים מעשיים, עבודות הגשה ופרויקט גמר. בין הבוגרים: השף יואב בר, הקונדיטור מיקי שמו והשף אחמד אבו-עליון מהמגזר הבדואי. המחזור השני מסיים בימים אלה את הסמסטר השני של התכנית המורכבת משישה סמסטרים.

תכנית המאסטר שף היא הראשונה מסוגה בישראל. להכנתה חברו המדור ללימודי חוץ בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית של האוניברסיטה העברית ברחובות וחברת מודוס טכנולוגיות ניהול בע"מ. הרכב התכנית, הכוללת כ – 570 שעות, בנוי בדומה לתכניות היוקרתיות במוסדות הלימוד בחו"ל והותאם לתנאי המשק והקולינריה בישראל. התכנית נפרסה על פני שנתיים, במטרה לאפשר ללומדים לשלב את הלימודים עם עבודתם.

מרכזי התחומים בתכנית הם אנשי אקדמיה בכירים: פרופ' צבי לרמן, ד"ר עליזה שטרק וד"ר צפורה גרשון.

התכנית הועברה ע"י מיטב המרצים והמומחים בתחום, ובהם: השף שלום קדוש, והשף קונדיטור הנס ברטלה – אשר ניהלו את תחומי הקולינאריה והקונדיטוריה השונים, השף אבי שטייניץ, השף ירון קסטנבוים, השף יאיר פיינברג, השף מיקי ניר, השף מאיר אדוני, השף עמיר אילן, השף עזרא קדם.

בטקס הסיום, בנוכחות דקן הפקולטה - פרופ' אלי פיינרמן ויו"ר ועדת המדור - פרופ' ישראל רוזנבוים וכל ראשי התחומים, ציינו הדוברים את חשיבות התחום ושבחו את המאמץ שהושקע בהכנתו. הגב' מירי בן-חיים, מנהלת המדור ללימודי חוץ, הנחתה את הטקס. למסיימים הוענקו תעודות סיום ומקטורני שף.

סדנה בינלאומית בפקולטה בנושא "קואופרציה כפרית במאה ה- 21"

24 ביוני 2009
סדנה בינלאומית של שלושה ימים נערכה בקמפוס הפקולטה לחקלאות ברחובות, בנושא:
"קואופרציה כפרית במאה ה-21: לקחים מן העבר וכיווני התפתחות לעתיד."
יוזמי הסדנה ומארגניה היו פרופ' ריצ'רד סקסטון, מהמחלקה לכלכלה חקלאית באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס,
ופרופ' איל קמחי, המחלקה לכלכלה חקלאית ומינהל בפקולטה לחקלאות,
בסדנה השתתפו כחמישים חוקרים ממגוון תחומים (כלכלה חקלאית, סוציולוגיה כפרית, גיאוגרפיה, היסטוריה),
כמחציתם מחו"ל (ארה"ב, קנדה, גרמניה, הולנד, בריטניה, אוסטריה, שבדיה, רוסיה, ברזיל וסין).

הסדנה עסקה בהגדרת תפקידם של הקואופרטיבים במרחב הכפרי והתאמתם לסביבה הכלכלית והחברתית המשתנה,
והוצגו בה 32 מאמרים ב-10 מושבים נפרדים. בכל מושב נערכו דיונים ערים על הנושאים שהוצגו,
והמשתתפים המשיכו את הדיונים באופן בלתי רשמי במשך הארוחות וההפסקות.
המאמרים כללו תמהיל של עבודות תיאורטיות ואמפיריות במגוון נושאים כלכליים וחברתיים הרלוונטים לקואופרציה מודרנית.
היות שהמשתתפים ייצגו אחת עשרה מדינות שונות,
ניתנה להם הזדמנות מצוינת להשוות בין סביבות חוקתיות ומוסדיות שונות שבתוכן הקואופרטיבים צריכים לפעול,
ולבחון את האתגרים וההזדמנויות שעומדים בפני הקואופרטיבים בתחילת המאה ה-21.

נבחנה תרומתם של קואופרטיבים להפחתת סיכונים, מבנה השליטה והניהול של הקואופרטיב,
מדידת ההצלחה והיעילות של קואופרטיבים והמאפיינים המשפיעים עליהם,
תפקוד הקואופרטיבים בשוק הגלובאלי ותרומתם לתחרותיות, מחזור החיים של הקואופרטיב,
והאינטראקציה בין התפקידים החברתיים והכלכליים של קואופרטיבים. מושבים מיוחדים הוקדשו לקואופרטיבים לשיווק,
קואופרטיבים במשקים במעבר, קואופרציה בצפון אמריקה, וכמובן לקואופרציה הכפרית בישראל.
במסגרת זו הוצגו עבודות העוסקות בשינויים שעוברים על הקיבוץ והמושב, בשיווק משותף של תוצרת חקלאית בארץ ובחו"ל,
ובהפרטת תנובה. המשתתפים גם סיירו בקיבוץ ובמושב ושמעו מפי פעילים מרכזיים על הקשיים הנוצרים במהלך השינויים המבניים.

הסדנה מומנה ע"י קרן מחקר חקלאי ישראל-ארה"ב, האוניברסיטה העברית,
המרכז למחקר בכלכלה חקלאית, המדען הראשי של משרד החקלאות, ומרכז הלברט ללימודים קנדיים.

פרס קיי לחוקר בפקולטה לחקלאות על פיתוח חסם לחלבון מזיק

חוקר מהפקולטה לחקלאות, פיתח חסם לחלבון המסב נזק לגוף המתבטא במחלות אוטואימוניות, באירועי לב וככל הנראה גם בסרטן. על הפיתוח יקבל פרופסור (אמריטוס) אריה גרטלר מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה' סמית פרס קיי לפיתוחים חדשניים במסגרת המושב ה-72 של חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית.

מחקרו של פרופ' גרטלר מתמקדת בלפטין, חלבון המיוצר בעיקר ע"י רקמות שומן. החלבון מוכר זה שנים רבות בקהילה המדעית ונודע בהשפעתו המדכאת על התיאבון. לדברי פרופ' גרטלר, מה שידוע עד כה על חלבון זה הוא שהוא לוקח חלק בשורה של תהליכים ביולוגיים כמו תפקוד המערכת החיסונית, רבייה, מחלות לב וכלי-דם והיווצרות כלי-דם. כמו כן, יש לו תפקיד מרכזי בכמה מקרים פתולוגיים כמו מחלות אוטואימוניות, אירועי לב וייתכן גם שבסוגים אחדים של סרטן. "במחלות אחדות השפעתו היא חיובית", אומר פרופ' גרטלר, "אך באחרות הלפטין דווקא מזיק".

מכיוון שללפטין תפקיד במגוון תהליכים ביולוגיים ומחלות, ביקשו פרופ' גרטלר וצוות המחקר שלו לנסות ולפתח חסמים (antagonists) שמקורם בלפטין. "הלפטין נקשר אל קולטנים בתא, ובכך מעורר שורה של פעילויות בתא זה", מסביר פרופ' גרטלר. "החסם, לעומת זאת, הוא תרכובת שאמנם נקשרת לקולטנים בתא, אך אינה מעוררת את אותן פעילויות תאיות. כאשר החסמים שפותחו מהלפטין נקשרים לקולטנים, הם בעצם לא מאפשרים ללפטין עצמו להיקשר אליהם, ובכל אותם מקרים שבהם הלפטין משפיע לרעה על פעילות התאים, החסמים לא מאפשרים לו לפעול את פעולתו המזיקה".

כדי להפוך את הלפטין לחסם, היה עליהם לזהות את האזור במולקולת הלפטין שקשור להפעלת הקולטנים ולשנות כמה מחומצות האמינו באזור זה. כתוצאה מכך, ניסויים שנערכו בכמה סוגים של מחלות אוטואימוניות בעכברים, ניסויים שנערכו בשיתוף עם פרופ' זמיר הלפר וד"ר ערן אלינב מבית החולים איכילוב, הוכיחו שלחסמים שמקורם בלפטין אכן יש פוטנציאל להוות בסיס לתרופה לטיפול יעיל במחלות אלה. נוסף על-כך, התברר שחסמי לפטין שעברו שינוי נוסף להארכת שהייתם בדמן של חיות הניסוי עשויים לשמש מעוררי תיאבון רבי-עוצמה - תכונה שעשויה לסייע לחולים במחלות קשות שמביאות לאיבוד משקל כגון סרטן ואיידס.

בשנת 2008 קיבלה חברת ביוליין אר.אקס. (Bioline Rx) הירושלמית מיישום - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית את הרישיון לפיתוח הטכנולוגיה. ביוליין תפתח את חסמי הלפטין כתרופות לסוגים שונים של מחלות מעיים, כמו למשל דלקת במעי הגס ומחלת קרוהן. מחלות אלו שכיחות למדי - כאדם אחד ל-500 סובל מהן – אך דרכי הטיפול בהן עדיין מוגבלות, ולמרות ששוק התרופות הקשורות למחלות אלו מוערך בכ-1.8 מיליארד דולר, עדיין אין בנמצא תרופה העונה על צורכיהם של החולים באופן מלא.

טקס הענקת פרסים לפיתוחים חדשניים על-שם קיי מתקיים באוניברסיטה העברית בכל שנה מאז 1994. סֵר יצחק קיי מאנגליה, תעשיין בולט בתעשיית התרופות, ייסד את הנוהג לחלוקת פרסים לעידוד אנשי סגל וסטודנטים באוניברסיטה לפתח שיטות חדשניות בעלות פוטנציאל מסחרי שמטרתן להיטיב עם החברה.

טיגריס בביה"ח הווטרינרי

השבוע הגיע לביה"ח הווטרינרי של האוניברסיטה העברית, סילבסטר, טיגריס סומטרי בן 4 חודשים מגן החיות התנכי בירושלים.

גור הטיגריס הסובל מקטרקט מולד בשתיעיניו, הגיע למחלקת העיניים בביה"ח הווטרינרי, ועבר בדיקת עיניים לפני ניתוח קטרקט.

בבדיקה שנערכה, ע"י פרופ' רון עופרי,מומחה למחלות עיניים של בע"ח, דר' מיכל שלח-גורלי מתמחה ברפואת עיניים וטרינרית בביה"ח הווטרינרי ודר' הלפרט, מנתח ממחלקת העיניים בביה"ח הדסה עין כרם, נמצא כי הקטרקט החל להתמוסס ועל כן חל שיפור בראיה.

לאור הממצאים המעודדים, הוחלט שלא לנתח את הטיגריס בשלב זה ולהמתין מספר שבועות עד לבדיקה חוזרת, שמטרתה לבדוק אם חלשיפור נוסף או שבכל זאת יש צורך לנתח.

בעולם קיימים כיום פחות מ-400 טיגריסים סומטרים, החיים בטבע ועוד מספר מצומצם המוחזקים בגני חיות כמאמץ בינלאומי למניעת הכחדת הזן.

אימו של סילבסטר נטשה אותו כשהיה בן 10 ימים. עקב חשש לחייו ולאחר החלטה לא קלה של צוות מטפלי הגן הוחלט שווטרינרית הגן התנכי, ד"ר נילי אבני מגן, תאמץ את הגור לביתה באופן זמני עד שיעלה במשקל ויתחזק.

עם יציאתו מכלל סכנה ושיפור במצבו הבריאותי, הועבר סילבסטר חזרה אל גן החיות התנכי, לכלוב נפרד וגם זאת באופן זמני, עד שימצא לו בית חדש, מאחר והוריו הטיגריסים רואים בו כ"פולש" לטריטוריה שלהם והחשש הוא שינסו לתקוף אותו.

כעת, מטפלי הגן, מחפשים לו מקום מתאים למגורים בעולם, במסגרת תוכנית רבייה שמטרתה להגדיל את אוכלוסיית הטיגריסים.

טקס חנוכת פסל "החי והצומח" Flora & Fauna

בכר הדשא המרכזי של הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית , האוניברסיטה העברית , רחובות.

במעמד מר כרמי גילון, סגן נשיא לקשרי חוץ באוניברסיטה העברית, פרופ' אלי פיינרמן דיקן הפקולטה לחקלאות, אורחים, סטודנטים וסגל הפקולטה , נחנך הפסל שנתרם ע"י ג'ני ומשה גרסטנהבר משוויץ, פרי עבודתו של האמן דוד גרשטיין.

פרופ' פיינרמן שהנחה את האירוע, סיפר על התורם והן על האמן, וכיצד נוצר הקשר של הפקולטה עמם. ומר כרמי גילון שיבח את החיבור שבין תורם נדיב כגרסטנהבר לאמן.

התורם, מר גרסטנהבר הודה לדיקאן הפקולטה, פרופ' אלי פיינרמן על ההזדמנות לשהות בגן קסום ולדבר על אמנות בימים קשים אלה. אולי יאמרו שזה לא זמן לאמנות, אמר גרסטנהבר, אבל עלינו להמשיך וליצור וגם לחשוב על הפרפרים כמו אלה המקשטים את הפסל.

האמן, מר דוד גרשטיין עצמו סיים במילות תקווה ש"הפסל יהיה מתנה לשנה אופטימית, והוסיף כי זהו עונג גדול ליצור פסלים המוצבים ברשות הציבור וכך כל מי שעובר נהנה מהם".

האוניברסיטה העברית תעניק לביל גייטס את פרס איינשטיין באירוע חגיגי שייערך בניו-יורק

מייסד ויו''ר חברת מייקרוסופט ויו''ר קרן ביל ומלינדה גייטס ביל גייטס יקבל מחר את פרס איינשטיין היוקרתי מהאוניברסיטה העברית בירושלים בהוקרה על תרומתו יוצאת הדופן. הפרס יוענק לו בארוחת-הערב באירוע חגיגי שיתקיים בניו-יורק מחר, 2 בדצמבר. את ארוחת הערב החגיגית תארח אגודת השוחרים בארה''ב של האוניברסיטה העברית. ההכנסות מהארוחה יממנו מחקר בין-תחומי בפקולטה למדעי החקלאות ע''ש רוברט ה' סמית באוניברסיטה העברית. עוד פרטים ...

טקס קריאת הפקולטה על שם רוברט ה' סמית

טקס קריאת הפקולטה למדעי החקלאות המזון ואיכות הסביבה של האוניברסיטה העברית על שם רוברט ה' סמית התקיים ביום ה' האחרון, 12 ביוני, בקמפוס האוניברסיטה ברחובות. בטקס נכחו נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם מגידור, שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון וראש עיריית רחובות שוקי פורר. סמית הוא התורם המרכזי בפרויקט של הפקולטה להגשמת חזון שעניינו התמודדות עם האתגר של הספקת מזון לאוכלוסיית העולם המתפתח, פרויקט שעלותו מוערכת ב-70 מיליון דולרים.

מימין – נשיא האוניברסיטה פרופ' מנחם מגידור גב' קלריסה סמית ומר רוברט ה' סמית
מר שלום שמחון שר החקלאות ופיתוח הכפר פרופ' אלי פיינרמן, דקן הפקולטה למדעי החקלאות
מר שוקי פורר, ראש עיריית רחובות צלם: מר חזי חוגיסטה

ליד דוכן הנואמים נושא דברים התורם, מר רוברט ה' סמית
יושבים משמאל לימין פרופ' אלי פיינרמן דקן הפקולטה למדעי החקלאות מר שוקי פורר, ראש עיריית רחובות
מר שלום שמחון, שר החקלאות ופיתוח הכפר פרופ' מנחם מגידור, נשיא האוניברסיטה העברית
פרופ' חיים רבינוביץ, רקטור האוניברסיטה העברית צלם: מר חזי חוגיסטה

8 ביולי 2007

הדלעת שהפכה למרכבה

דלעת ענקית זו ועוד שתי דלעות גודלו וטופחו בחוות הניסיונות של הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה ברחובות.

מצוות הטיפוח נדרשו טכניקות אגרונומיות מוקדמות וידיעת "ההיסטוריה" של הזרעים על מנת להביא דלעות אלה לגודל כזה.

בשקילה שקלה הדלעת הגדולה 233 ק"ג, השניה 216 ק"ג והשלישית 203 ק"ג.

צוות הטיפוח הינם ד"ר זאקרי ליפמן והדוקטורנט אורי קריגר, מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בפקולטה.

מבזק הפקולטה

בהוצאת היחידה להסברה וליחסי ציבור

חדשות האוניברסיטה קו ברשת קו פנים

הסתיים הקורס הבינלאומי "בביוטכנולוגיה בחקלאות – שינויים אקלימיים בעולם משתנה"