שאלת המחקר

בשלושת העשורים האחרונים (בין 1980 ל-2010) שיעור התעסוקה של נשים בישראל בגילאי העבודה העיקריים (35-54) גדל מ-45 ל-70 אחוז, והוא עולה היום על השיעור הממוצע במדינות OECD. בתקופה זו חלו שינויים רבים בשוק העבודה, שהסירו חסמים בפני נשים וכן חלו שינויים טכנולוגיים ואחרים בתחום משק הבית, שהקטינו את הביקוש לעבודת האישה במשק הבית. שינויים אלה הביאו נשים רבות לרכוש השכלה גבוהה ולהשתלב בשוק העבודה. היות שרכישת השכלה נעשית במרבית המקרים בגילאי העבודה המוקדמים, ניתן לצפות שהשינויים בדפוסי התעסוקה יורגשו בעיקר בקרב שנתונים צעירים יותר.

על מנת לזהות את הגורם העיקרי לשינויים בדפוסי התעסוקה של נשים בישראל עקבנו אחרי השינויים שחלו בשיעור התעסוקה של עוקבות (קוהורטות) שונות כפונקציה של גיל ושל השכלה (ראה תרשים).

הממצאים מלמדים כי כאשר מפרידים בין נשים שהשכלתן מעל 12 שנות לימוד ובין נשים שהשכלתן עד 12 שנות לימוד, אין הבדלים מהותיים בין דפוסי התעסוקה של העוקבות השונות על פני משך החיים. לעומת זאת, שיעורי התעסוקה של נשים משכילות יותר גבוהים עד כדי כפליים משיעורי התעסוקה של נשים פחות משכילות. המסקנה היא, שהגורם הכמעט בלעדי לעלייה בשיעורי התעסוקה של נשים בישראל הוא היציאה שלהן ללימודים גבוהים. מסקנה זו נושאת השלכות משמעותיות למדיניות ביחס להעסקת נשים ובפרט לגבי המדיניות הנוגעת לתעסוקת נשים במגזר הערבי, הנמוכה עדיין באופן משמעות בהשוואה למגזר היהודי.